סולון (Σόλων Solon) היה מדינאי ומחוקק מאתונה (558-638 לפנה"ס לערך), שנחשב כמי שיצר את הבסיס להתפתחות הדמוקרטיה באתונה כ50 שנים לאחר מותו. בנוסף להישגיו הפוליטיים סולון היה גם משורר פורה וכתב שירים שמבטאים את דעותיו על פוליטיקה ומוסר. הוא נמנה ברשימת שבעת חכמי יוון, קבוצה של אנשי ממשל, משוררים ופילוסופים בני התקופה הארכאית שהיו ידועים בחכמתם הרבה.
בתקופת סולון, מאות שביעית ושישית לפנה"ס, אתונה היתה נתונה למצב שנקרא Stasis – שפירושו המילולי קיפאון, אבל משמעותו סכסוך אזרחי. כחברה חקלאית בעיקרה, רוב תושבי הפוליס התפרנסו מהאדמה. העשירים ביותר היו בעלי האחוזות הגדולות ביותר והם אלו ששלטו בכוח הפוליטי והכלכלי. לצידם היו בעלי שטחי אדמה קטנים. ככל שגדלה האוכלוסיה, חלקות האדמה הקטנות לא הספיקו לקיום בעליהן כך שהחלו לקחו הלוואות מהעשירים, וכשלא עמדו בתשלום ההלוואות, נאלצו למכור את חלקות האדמה, לשעבד את עצמם או את ילדיהם, והפכו בפועל לאריסים.
אי השוויון הגובר בין המעמדות יצר תסיסה פוליטית וחברתית ותושבי אתונה ביקשו פתרון למצב הקשה שנוצר. אחרי מסע בחירות מונה סולון לארכון אפונימוס לשנת 594/3 לפנה"ס וקיבל סמכויות כמעט בלתי מוגבלות לשנת כהונתו, ובלבד שיתקן את המצב החברתי הקשה. סולון היה מועמד מוסכם על כל המעמדות משום שמצד אחד השתייך למשפחת אצולה, מצד שני עסק ככל הנראה במסחר, מקצוע שנחשב פחות אצילי.
הרפורמות העיקריות של סולון
הרפורמות של סולון היו רבות ונגעו לכל תחומי החיים. ראשית הכריז על Seisachtheia -הורדת העול. שמיטת חובות מיידית לכולם, ואיסור על שיעבוד הגוף של אזרחים אתונאים לצורך תשלום חוב. בנוסף חילק את האזרחים לארבע מעמדות לפי גובה הרכוש שלהם . רק בעלי המעמדות הגבוהים יכלו להתמנות לתפקידים ציבוריים (משטר שנקרא טימוקרטיה – כוח פוליטי שמתבסס על עושר בניגוד למעמד משפחתי שהיה לפני כן), אבל במקביל סולון שינה את מועצת האזרחים שנקראה הבולה, שכעת הורכבה מ400 אזרחים, 100 מכל מעמד. בדרך זו יצר סולון איזון בין משפחות המעמד הגבוה שהמשיכו לתפוס בעמדות כוח, לבין המעמדות הנמוכים יותר, שלראשונה ניתנה להם אפשרות להשמיע את קולם בעינייני העיר. סולון גם קבע מעמד שווה לכולם בפני החוק, והקים בית דין עממי שאפשר לכלל האזרחים להשתתף בניהול משפט.
סולון לפני קרויסוס, שמן על בד, מאה 1623, על פי van Honthorst Gerard
הרפורמות של סולון ייצבו את המצב החברתי והפוליטי הקשה שהיה באתונה, אבל מעבר לזה, הענקת כוח השפעה פוליטי לכלל האזרחים באופן שווה, ללא תלות במעמד משפחתי היווה את הבסיס להקמת הדמוקרטיה המלאה כמה עשורים מאוחר יותר. תוכלו לקרוא על הדמוקרטיה באתונה כאן.
מי היה סולון?
סולון (Σόλων Solon) היה מדינאי ומחוקק מאתונה (558-638 לפנה"ס לערך), שנחשב כמי שיצר את הבסיס להתפתחות הדמוקרטיה באתונה כ50 שנים לאחר מותו. בנוסף להישגיו הפוליטיים סולון היה גם משורר פורה וכתב שירים שמבטאים את דעותיו על פוליטיקה ומוסר. הוא נמנה ברשימת שבעת חכמי יוון, קבוצה של אנשי ממשל, משוררים ופילוסופים בני התקופה הארכאית שהיו ידועים בחכמתם הרבה.
המצב באתונה לפני סולון
The Getty Museum
בתקופת סולון, מאות שביעית ושישית לפנה"ס, אתונה היתה נתונה למצב שנקרא Stasis – שפירושו המילולי קיפאון, אבל משמעותו סכסוך אזרחי. כחברה חקלאית בעיקרה, רוב תושבי הפוליס התפרנסו מהאדמה. העשירים ביותר היו בעלי האחוזות הגדולות ביותר והם אלו ששלטו בכוח הפוליטי והכלכלי. לצידם היו בעלי שטחי אדמה קטנים. ככל שגדלה האוכלוסיה, חלקות האדמה הקטנות לא הספיקו לקיום בעליהן כך שהחלו לקחו הלוואות מהעשירים, וכשלא עמדו בתשלום ההלוואות, נאלצו למכור את חלקות האדמה, לשעבד את עצמם או את ילדיהם, והפכו בפועל לאריסים.
אי השוויון הגובר בין המעמדות יצר תסיסה פוליטית וחברתית ותושבי אתונה ביקשו פתרון למצב הקשה שנוצר. אחרי מסע בחירות מונה סולון לארכון אפונימוס לשנת 594/3 לפנה"ס וקיבל סמכויות כמעט בלתי מוגבלות לשנת כהונתו, ובלבד שיתקן את המצב החברתי הקשה. סולון היה מועמד מוסכם על כל המעמדות משום שמצד אחד השתייך למשפחת אצולה, מצד שני עסק ככל הנראה במסחר, מקצוע שנחשב פחות אצילי.
הרפורמות העיקריות של סולון
הרפורמות של סולון היו רבות ונגעו לכל תחומי החיים. ראשית הכריז על Seisachtheia -הורדת העול. שמיטת חובות מיידית לכולם, ואיסור על שיעבוד הגוף של אזרחים אתונאים לצורך תשלום חוב. בנוסף חילק את האזרחים לארבע מעמדות לפי גובה הרכוש שלהם . רק בעלי המעמדות הגבוהים יכלו להתמנות לתפקידים ציבוריים (משטר שנקרא טימוקרטיה – כוח פוליטי שמתבסס על עושר בניגוד למעמד משפחתי שהיה לפני כן), אבל במקביל סולון שינה את מועצת האזרחים שנקראה הבולה, שכעת הורכבה מ400 אזרחים, 100 מכל מעמד. בדרך זו יצר סולון איזון בין משפחות המעמד הגבוה שהמשיכו לתפוס בעמדות כוח, לבין המעמדות הנמוכים יותר, שלראשונה ניתנה להם אפשרות להשמיע את קולם בעינייני העיר. סולון גם קבע מעמד שווה לכולם בפני החוק, והקים בית דין עממי שאפשר לכלל האזרחים להשתתף בניהול משפט.
הרפורמות של סולון ייצבו את המצב החברתי והפוליטי הקשה שהיה באתונה, אבל מעבר לזה, הענקת כוח השפעה פוליטי לכלל האזרחים באופן שווה, ללא תלות במעמד משפחתי היווה את הבסיס להקמת הדמוקרטיה המלאה כמה עשורים מאוחר יותר. תוכלו לקרוא על הדמוקרטיה באתונה כאן.