הם זרקו תינוקות פגומים מההר
נכון שכמה מקורות מתארים כיצד תינוקות ספרטנים היו עוברים בדיקה מדוקדקת עם לידתם על ידי מועצת הזקנים, ואם נמצאו חלשים, חולים או בעלי פגמים ועיוותים, היו מושלכים אל מותם מראש הר הטייגטוס.
אבל הסיפור הציורי מופיע רק במקורות הרבה יותר מאוחרים מתקופתה של ספרטה הקלאסית. לא נמצאו שרידים ארכיאולוגיים של תינוקות סמוך להר. סביר להניח שאכן תינוקות שנולדו עם פגמים גופניים היו מושארים לצידי הדרך, למות או להלקח לאימוץ. נוהג זה היה מקובל גם בערי יוון אחרות. לא כל התינוקות בעלי המום ננטשו וכמובן שהיו מומים ולקויות שלא התגלו ממש סמוך ללידה. ידוע לדוגמא שהמלך הספרטני אגסילאוס השני היה צולע.
הם לא ידעו כלום חוץ מלהילחם
נכון הספרטנים עסקו באימונים צבאיים כבר מילדותם. בספרטה היתה מערכת חינוך ציבורית, דבר יוצא דופן ביחס לערי יוון האחרות. בנים התחילו את תהליך החינוך שלהם, שנקרא אגוגה (agoge), בגיל 7, והוא כלל אימונים גופניים וצבאיים. השירות בצבא היה חלק אינטגרלי מהחיים, מגיל 20 ועד גיל 30 בשירות פעיל ועד גיל 60 היה עליהם לשמור על כושר צבאי באמצעות אימונים גופניים וציד. הספרטנים לא עסקו בשום מקצוע אחר מלבד להיות חיילים. הנגרים, הבנאים, האומנים, הסוחרים וכל שאר בעלי המלאכה בספרטה, כולם היו עבדים, אוכלוסיה משועבדת בסדר גודל עצום שנקראו ההלוטים.
אבל לספרטה היתה מסורת מפוארת בתחום האמנות ובעיקר השירה, בתקופה שלפני החלת חוקי ליקורגוס (על ליקורגוס ראו בעמוד הסבר בנפרד). גם בספרטה הקלאסית התקיימו פסטיבלים דתיים רבים שבמרכזם השירה והריקוד. במסגרת מערכת החינוך, הילדים למדו גם מקצועות כמו מוסיקה ורטוריקה. הספרטנים היו גם אתלטים ידועים וניצחו פעמים רבות במשחקים האולימפיים.
ובאשר להיותם ששים אלי קרב, נאמר על הספרטנים שלהיפך, הם נמנעו מלצאת למסעות מלחמה ארוכים, הרחק מתחומי הפוליס, בגלל אוכלוסיית העבדים הגדולה, שתמיד היתה סכנה שתמרוד.
הנשים הספרטניות היו משוחררות ועצמאיות
נכון לנשים בספרטה היו מספר חרויות שלא היו לנשים בערי יוון האחרות. הן קיבלו השכלה ציבורית שכנראה כללה גם אימונים גופניים, לימוד מוסיקה וקרוא וכתוב, הן התחתנו בגיל מאוחר מהנהוג, הן לא היו צריכות להיות סגורות בבית ולעסוק בעבודות בית, ובעיקר – היתה להן זכות לירושת כסף ואדמות.
אבל כמו נשים בערי יוון האחרות, הן לא הורשו להשתתף בפוליטיקה, לא לבחור או להבחר למשרות ציבוריות. כל ההחלטות שקשורות לחייהן הפרטיים ניתנו על ידי גברים: האבא, הבעל, האח. היעוד העיקרי והחשוב ביותר שלהן היה לייצר תינוקות. לדוגמא, בעל יכל להשאיל את אשתו לגבר אחר לצורך הולדת תינוק, בין אם בגלל שהבעל לא היה פורה או שהגבר השני ביקש להעמיד לעצמו יורש.
כולם היו הומוסקסואליים
נכון בספרטה קיום מערכת יחסים רומנטית או מינית בין שני זכרים היה מקובל. אם כי לא מדובר היה ביחסיים זוגיים של ממש, אלא במעין תהליך חניכה בין נערים צעירים והחונכים המבוגרים שלהם, יתכן כחלק מהאגוגה.
אבל יחסים כאלו היו מקובלים במקומות אחרים וכבר ביוון העתיקה היו ששייכו התנהגות זו לחברות צבאיות דוגמת ספרטה ותבאי, וראו ביחסים אלו דרך ליצירת לכידות שורות הצבא. חשוב להדגיש כי הומוסקסואליות במובן המודרני לא היתה קיימת בעת העתיקה. לא היתה הגדרה עצמית דרך זהות מינית. בנוסף מערכת יחסים מינית בין שני גברים בגירים, אזרחים, לא היתה מקובלת כי יחסי מין נתפסו כקשר בין שליט ונשלט. מצופה היה מגברים לקיים יחסים רק עם נחותים מהם בהיררכיה החברתית: נשים, נערים או עבדים.
היה להם משטר מלוכני לעומת אתונה הדמוקרטית
נכון בספרטה השאירו את שלטון המלוכה מימי ראשית היישוב וכמעט לאורך כל תקופת קיומה של ספרטה כפוליס עצמאית. ואפילו היו להם שני מלכים ששלטו בו זמנית.
אבל המלכים לא היו שליטים יחידים וכל יכולים. לצד המלכים היו מוסדות שלטון נוספים כמו מועצת הזקנים והאפורים – פקידים ממשלתיים. ואפילו היתה אסיפת העם, אסיפה של האזרחים הספרטנים שהצביעו בעד או נגד החלטות שונות. למעשה השלטון בספרטה היה ייחודי להם, תערובת של מוסדות שלטוניים שונים, והוא נתפס על ידי היוונים כשלטון יציב ומאוזן.
משחקי מילים
הביטוי ספרטני מתאר משהו מאוד בסיסי, ללא מותרות, סגפני.
הביטוי דיבור לאקוני משמעו לדבר בקצרה ובתמציתיות. מקור הביטוי מספרטה שנמצאת באזור לאקוניה. הספרטנים היו ממעיטים בדיבור, כלומר דיברו באופן לאקוני.
מי היה ליקורגוס?
ליקורגוס הוא שם של מחוקק ספרטני, עליו נאמר שיצר את כל החוקים שכפו את אורח החיים "הספרטני" על אוכלוסיית הפוליס. רוב החוקרים מטילים ספק בכך שליקורגוס הוא אדם אמיתי. אחת ההשערות היא שהיו מספר מחוקקים ששולבו יחד תחת כינוי אחד. מה שכן ידוע, ודי בוודאות, שבמהלך מאה 6 לפנה"ס ספרטה החלה לנהוג לפי מערכת חוקים ונורמות שונה. היא הפסיקה לייצר אמנות ושירה ובאופן כללי החלה להסגר אל תוך עצמה. כמעט כל המידע שיש לנו על ספרטה מהתקופה הקלאסית מגיע ממקורות חוץ-ספרטניים ובעיקר מאתונה.
מתעניינים בתרבות יוון העתיקה? רוצים לדעת כשיוצא פוסט חדש?
רשמו את כתובת האימייל שלכם כאן למטה 👇