תטיס היתה חרדה לחייו של בנה אכילס ורצתה להפוך אותו לבן אלמוות. היא הטבילה אותו במי נהר הסטיקס, אחד מנהרות השאול. כל מקום בגופו של אכילס שנרטב במים, הפך לבלתי פגיע. רק העקב, בו אחזה תטיס כשהטבילה את התינוק, נשאר יבש. שנים מאוחר יותר, במהלך מלחמת טרויה, הנסיך הטרויאני פאריס ירה באכילס חץ יחיד בעקב והרג אותו.
קצת פרטים על הדמויות והרקע
תטיס (Thetis) היא נימפת ים, בתו של אל הים נראוס, ופרט חשוב לסיפור שלנו – בת אלמוות. היא התחתנה, או לפי גרסאות שונות חותנה בעל כורחה, לפלאוס (Peleus) מלך פתיה, שבניגוד לרעייתו האלוהית היה בן אנוש סטנדרטי. בחתונה של תטיס ופלאוס התחיל להתגלגל ציר עלילה טרגי שנע ממשפט פאריס אל מלחמת טרויה ולבסוף אל מותו של אכילס, התינוק של השניים שמיד ייוולד.
אכילס (Achilles, Άχιλλεύς) היה הגיבור הגדול של מלחמת טרויה, הדמות הראשית באיליאדה, שלדאבונה של תטיס נולד בן תמותה כמו אביו. חייו של אכילס מלפני המלחמה ומותו בסופה אינם מוזכרים כלל באיליאדה אלא רק במיתוסים מאוחרים יותר. ובמאוחרים הכוונה למאות שנים אחרי האפוס של הומרוס שהועלה לכתב בסוף המאה השמינית לפנה"ס. בניגוד למיתוסים המאוחרים, באיליאדה של הומרוס לא רק שגופו של אכילס אינו פגיע אלא להיפך, הוא נפצע בידו והדם שלו ניגר, וכמה שורות אח"כ הוא כמעט מת בקרב עם אל הנהר (איליאדה 21, 167-166, 211 והלאה).
אם כך, מה מקור המיתוס על עקב אכילס?
תטיס מנסה להפוך את אכילס לבן אלמוות
על הדאגה של תטיס לחייו של בנה אכילס מספר אפלוניוס מרודוס במאה השלישית לפנה"ס. בימים תטיס משחה את גופו הקטן באמברוסיה ובלילות ניסתה לשרוף אותו באש כדי להסיר מבשרו את תכונתו האנושית למות. כשפלאוס הפתיע אותה יום אחד בשעת מעשה עומדת לפני האש, היא זרקה את אכילס התינוק על הקרקע ועזבה זועמת אל ביתו של אביה במצולות הים. (ארגונאוטיקה, 4.865-884).
גרסה מוקדמת יותר, ממקור שלא שרד, מתארת סיפור דומה כשאת השריפה באש מחליפה טבילה במים רותחים. לעיתים מתוארים עוד ילדים של פלאוס ותטיס שמתו כאשר הושלכו אל המים הרותחים כדי לבדוק אם הם בני אלמוות. פלאוס שמפתיע את תטיס בשעה מעשה מציל ברגע האחרון את חייו של אכילס (Aegimius fr. 300).
יתכן שתיאור טבילת אכילס בנהר הסטיקס מתבסס על השלכת ילדי תטיס ופלאוס למים הרותחים כי בשני המיתוסים מוטיב הטבילה במים נקשר לחיי נצח. על כל פנים המקור הכתוב המוקדם ביותר לסיפור הטבילה בנהר מופיע רק בסוף המאה הראשונה לספירה (כ900 שנה אחרי האיליאדה!) אצל מחבר רומי בשם סטאטיוס (Statius) שהחל לכתוב ספר על חייו של אכילס אבל מת לפני שהספיק להשלים אותו.
לא ברור אם סטאטיוס המציא את המיתוס, ההערכה היא שהוא התבסס על מקור אחר מעט מוקדם ממנו. מה שניתן לומר בוודאות שטבילת אכילס בנהר הסטיקס לא הופיעה באמנות היוונית העתיקה מה שמחזק את ההשערה שהמיתוס נוצר מאוחר יחסית, כנראה בתקופה הרומית. אחת התיאוריות גורסת שהמיתוס נוצר או הושפע מטקס הטבילה של הנצרות המוקדמת שהחלה להתפשט באותה תקופה.
משחקי מילים
המושג עקב אכילס משמעו נקודת תורפה או חולשה.
בתחום הרפואה גיד אכילס הוא גיד שנמתח מהשוק לעקב.
מתעניינים בתרבות יוון העתיקה? רוצים לדעת כשיוצא פוסט חדש?
רשמו את כתובת האימייל שלכם כאן למטה 👇
האימייל לא ישמש לשום מטרה אחרת מלבד שליחת הודעות על פוסטים חדשים באתר
המיתוס הידוע על עקב אכילס מסופר כך:
תטיס היתה חרדה לחייו של בנה אכילס ורצתה להפוך אותו לבן אלמוות. היא הטבילה אותו במי נהר הסטיקס, אחד מנהרות השאול. כל מקום בגופו של אכילס שנרטב במים, הפך לבלתי פגיע. רק העקב, בו אחזה תטיס כשהטבילה את התינוק, נשאר יבש. שנים מאוחר יותר, במהלך מלחמת טרויה, הנסיך הטרויאני פאריס ירה באכילס חץ יחיד בעקב והרג אותו.
קצת פרטים על הדמויות והרקע
תטיס (Thetis) היא נימפת ים, בתו של אל הים נראוס, ופרט חשוב לסיפור שלנו – בת אלמוות. היא התחתנה, או לפי גרסאות שונות חותנה בעל כורחה, לפלאוס (Peleus) מלך פתיה, שבניגוד לרעייתו האלוהית היה בן אנוש סטנדרטי. בחתונה של תטיס ופלאוס התחיל להתגלגל ציר עלילה טרגי שנע ממשפט פאריס אל מלחמת טרויה ולבסוף אל מותו של אכילס, התינוק של השניים שמיד ייוולד.
אכילס (Achilles, Άχιλλεύς) היה הגיבור הגדול של מלחמת טרויה, הדמות הראשית באיליאדה, שלדאבונה של תטיס נולד בן תמותה כמו אביו. חייו של אכילס מלפני המלחמה ומותו בסופה אינם מוזכרים כלל באיליאדה אלא רק במיתוסים מאוחרים יותר. ובמאוחרים הכוונה למאות שנים אחרי האפוס של הומרוס שהועלה לכתב בסוף המאה השמינית לפנה"ס. בניגוד למיתוסים המאוחרים, באיליאדה של הומרוס לא רק שגופו של אכילס אינו פגיע אלא להיפך, הוא נפצע בידו והדם שלו ניגר, וכמה שורות אח"כ הוא כמעט מת בקרב עם אל הנהר (איליאדה 21, 167-166, 211 והלאה).
אם כך, מה מקור המיתוס על עקב אכילס?
תטיס מנסה להפוך את אכילס לבן אלמוות
על הדאגה של תטיס לחייו של בנה אכילס מספר אפלוניוס מרודוס במאה השלישית לפנה"ס. בימים תטיס משחה את גופו הקטן באמברוסיה ובלילות ניסתה לשרוף אותו באש כדי להסיר מבשרו את תכונתו האנושית למות. כשפלאוס הפתיע אותה יום אחד בשעת מעשה עומדת לפני האש, היא זרקה את אכילס התינוק על הקרקע ועזבה זועמת אל ביתו של אביה במצולות הים. (ארגונאוטיקה, 4.865-884).
גרסה מוקדמת יותר, ממקור שלא שרד, מתארת סיפור דומה כשאת השריפה באש מחליפה טבילה במים רותחים. לעיתים מתוארים עוד ילדים של פלאוס ותטיס שמתו כאשר הושלכו אל המים הרותחים כדי לבדוק אם הם בני אלמוות. פלאוס שמפתיע את תטיס בשעה מעשה מציל ברגע האחרון את חייו של אכילס (Aegimius fr. 300).
יתכן שתיאור טבילת אכילס בנהר הסטיקס מתבסס על השלכת ילדי תטיס ופלאוס למים הרותחים כי בשני המיתוסים מוטיב הטבילה במים נקשר לחיי נצח. על כל פנים המקור הכתוב המוקדם ביותר לסיפור הטבילה בנהר מופיע רק בסוף המאה הראשונה לספירה (כ900 שנה אחרי האיליאדה!) אצל מחבר רומי בשם סטאטיוס (Statius) שהחל לכתוב ספר על חייו של אכילס אבל מת לפני שהספיק להשלים אותו.
לא ברור אם סטאטיוס המציא את המיתוס, ההערכה היא שהוא התבסס על מקור אחר מעט מוקדם ממנו. מה שניתן לומר בוודאות שטבילת אכילס בנהר הסטיקס לא הופיעה באמנות היוונית העתיקה מה שמחזק את ההשערה שהמיתוס נוצר מאוחר יחסית, כנראה בתקופה הרומית. אחת התיאוריות גורסת שהמיתוס נוצר או הושפע מטקס הטבילה של הנצרות המוקדמת שהחלה להתפשט באותה תקופה.
משחקי מילים
המושג עקב אכילס משמעו נקודת תורפה או חולשה.
בתחום הרפואה גיד אכילס הוא גיד שנמתח מהשוק לעקב.
מתעניינים בתרבות יוון העתיקה? רוצים לדעת כשיוצא פוסט חדש?
רשמו את כתובת האימייל שלכם כאן למטה 👇
פוסטים אחרונים