אטלנטיס, האי הנעלם

אטלנטיס הוא שמו של אי מיתולוגי שמתואר בכתביו של הפילוסוף אפלטון. באטלנטיס חיה תרבות עתיקה ומפותחת שהגיעה אל סופה עם שקיעתו של האי בים.

המקור: אטלנטיס של אפלטון

המיתוס על אטלנטיס מסופר בשני דיאלוגים של אפלטון, שניהם מתוארכים לסביבות 360 לפנה"ס. החיבור הראשון נקרא טימאיוס (Timaeus) וההמשך שלו נקרא קריטיאס (Critias). מי שמספר על אטלנטיס בשני הדיאלוגים הוא קריטיאס, שהיה פילוסוף ופוליטיקאי אתונאי, והרקע הוא דיון אודות המדינה האידיאלית.

וכך מתאר קריטיאס של אפלטון את התגלגלותו של סיפור אטלנטיס עד אליו: הוא עצמו שמע אותו מסבו, ששמע אותו מאביו דרופידס, סבא-רבא של קריטיאס, ששמע אותו מסולון, המחוקק האתונאי שהיה חברו הקרוב. סולון שמע אותו בעת ביקורו במצרים בתחילת המאה השישית לפנה"ס. כהנים מצריים הם שסיפרו לסולון על תרבות אטלנטיס שהתקיימה 9000 שנים לפני זמנם.

פוסידון ותחילתה של תרבות אטלנטיס

בזמנים קדומים חילקו ביניהם האלים את השליטה על הארץ והאל פוסידון קיבל את אטלנטיס. האי, על פי אפלטון, נמצא ממערב לעמודי הרקלס, שהם מיצר גיברלטר, כך שככל הנראה מדובר באוקיאנוס האטלנטי. אטלנטיס היה אי עצום בגודלו והשתרע על שטח גדול יותר מלוב ואסיה (הכוונה לאסיה הקטנה) גם יחד.

פוסידון התאהב באחת מתושבות אטלנטיס, צעירה בת תמותה בשם קלייטו, והתגורר איתה על הר במרכז האי. הוא חצב באי טבעות היקפיות, תעלות של מים ויבשה לסירוגין, כך שאף אדם לא יוכל להגיע אליהם. ספינות והפלגות עדיין לא היו באותם זמנים. פוסידון דאג שהקרקע באטלנטיס תהיה פוריה במיוחד ותצמיח צמחים ועצים רבים. הוא גם יצר שני מעיינות תת קרקעיים, האחד של מים חמים והשני של מים קרים.

לפוסידון וקלייטו נולדו חמישה זוגות של תאומים בנים, והם יהיו המלכים העתידיים של הממלכה. הוא חילק את שטח אטלנטיס לעשרת בניו וכל אחד מהם שלט בחלק אחר. לבן הבכור של זוג התאומים ראשון, שהיה המלך הראשון, הוא קרא אטלס ועל שמו נקרא האי. המלכים היו עשירים, ובעלי כוח רב, ובין היתר היו אחראיים על יישום החוקה, שחוברה על ידי פוסידון.

העיר אטלנטיס וסביבותיה

המלכים של אטלנטיס בנו תעלות וגשרים שהקיפו את האי, וחצבו מעבר לים כדי לאפשר לספינות להיכנס ולעגון בנמל התוסס של העיר. וגם בנו כביש אל הארמון המלכותי במרכז, אותו המלכים קישטו ופארו, כל מלך עולה על מי שהיה לפניו עד שהפכו את המבנה למופלא במראה וגודל. לצדו עמד מקדש פוסידון, מעוטר בכסף וזהב, שנהב ואוריקלקום orichalcum, מתכת מיתולוגית יקרה במיוחד. עוד היו בעיר אטלנטיס מזרקות מים ומרחצאות, גנים רחבי ידיים, מקדשים לאלים ואפילו מסלול מרוץ לסוסים. כל טבעת מעגלית של העיר היתה מוקפת חומה.

מחוץ לעיר נפרשה קרקע מישורית שבקצותיה טבעת הרים שהגיעו עד לים. האדמה הפוריה הצמיחה פירות ופרחים ועשבים, וגם עצים לבנייה ומחצבים רבים היו בתוכה. כל מה שאנשי אטלנטיס נזקקו לו, האי סיפק. על אדמות אטלנטיס חיו בעלי חיים רבים ובמיוחד בלטה אוכלוסייה גדולה של פילים.

אנשי אטלנטיס חיו בהרמוניה זה עם זה והאי העשיר במשאבים טבעיים תרם לשגשוג הכלכלי והטכנולוגי. גם צבא אטלנטיס היה חזק וכלל צי עצום של ספינות מלחמה ורבבות של מרכבות קרב.

מה היה סופה של תרבות אטלנטיס?

אטנלטיס, ששלטה על העמים ממערב לים התיכון, החליטה לפלוש אל שטחי העמים שממזרח לעמודי הרקלס. הם כבשו את לוב וחלק מאירופה והגיעו עד איטליה. לבסוף נבלמו על ידי קואליציה של עמי הים התיכון בראשות אתונה. למרות שהתרבות האטלנטית היתה מתקדמת מאוד, צבאית וטכנולוגית, אטלנטיס הובסה בקרב מול אתונה העתיקה.

אטלנטיס נהרסה זמן מה לאחר המלחמה, ביום אחד של אסונות בו התרחשו רעידות אדמה חזקות ובעקבותיהן עלו גלי ענק שהשקיעו את האי כולו בים. תרבות אטלנטיס נעלמה לנצח. במקום שקיעת האי צפו גושי בוץ גדולים שחסמו את המעבר של המפליגים מהים התיכון אל אוקיינוס הגדול ולא ניתן היה יותר לשוט אליו.

סיפור אטלנטיס הוא בבסיסו אלגוריה להשפעתם המשחיתה של הכוח והעושר. אנשי אטלנטיס חיו חיים שלווים ומשגשגים תחת חוקים שניתנו להם על ידי האלים (חוקת פוסידון). אך כאשר הפכו לחמדנים, לא הסתפקו בטוב שהיה להם והחליטו להשתלט על ארצות ועמים אחרים, הם חטאו בחטא ההיבריס. זו הסיבה שנענשו על ידי האלים והאי אטלנטיס הושמד.

ומי שעמדו בגבורה מול אנשי אטלנטיס המושחתים היו האתונאים הגיבורים שהצליחו להביס אויבים גדולים וחזקים מהם. יש שטוענים שאפלטון רצה לפאר ולהלל את אתונה ההיסטורית. יתכן. מעל מאה שנים לפני אפלטון התרחשו המלחמות הפרסיות ואפשר למצוא הקבלות בין אטלנטיס לאימפריה הפרסית. שתיהן היו גדולות ועשירות, עם צבא חזק. בשתיהן שלטו מלכים ושתיהן נלחמו נגד קואליציה שבראשה אתונה, וכנגד כל הסיכויים, הובסו על ידה.

ואולי הכוונה הפוכה – אטלנטיס היא אתונה והביקורת מופנית דווקא כלפיה. אתונה ההיסטורית, כמו אטלנטיס המיתולוגית, היתה במאה החמישית לפנה"ס אימפריה ימית משגשגת אבל הפכה לרודנית וכוחנית כלפי הערים שהיו תחת חסותה. את העונש שלה קיבלה אתונה מידי ספרטה שניצחה אותה במה שמכונה המלחמה הפלופונסית שהתרחשה בימי חייו של אפלטון.