בוודאי לא יפתיע אף אחד לגלות שילדות ביוון העתיקה שיחקו בבובות. כמו כל הילדות בכל מקום בעולם ובכל תקופה בהיסטוריה.
הבובות הראשונות שהופיעו, במאה ה-10 לפנה"ס, היו בעלות צורת גוף פעמון ורגליים מחוברות. אבל במאה השישית לפנה"ס התחילו לייצר ביוון סוג מסויים של בובה שהיתה לה צורה אנושית כשהידיים והרגליים מופרדות מהגוף. הבובות האלו נמצאו בכמויות בקברים ובמקדשים וההנחה היא שהן שימשו למטרות נוספות מלבד משחק.
איך נראו הבובות?
הבובות נראו כמו נשים מוקטנות, עם ידיים ורגליים נעות ונפרדות מהגוף. הידיים חוברו לגוף בעזרת חוט באזור הכתף, והרגליים במעלה הירכיים. הבובות לבשו טוניקה קצרה שהיתה מגולפת כחלק מהבובה ומעוטרת בצבעים. היו להן תסרוקות מורמות מפוארות ותכשיטים שגם כן גולפו או צוירו. רבות מהן אחזו כלי נגינה בידיהן, סוג של קסטנייטות שנקראו crotala. אצל חלק מהבובות מצאו חור בחלק העליון הראש.
מסוף המאה החמישית לפני הספירה התחילו להופיע בובות מעט שונות. חיבור הרגליים היה באזור הברך ולא במעלה הירך, התסרוקות נעשו מפוארות יותר והבובות היו לרוב עירומות. יתכן שהולבשו בבגדי בד שלא שרדו.
לאיזו מטרה השתמשו בבובות?
המטרה העיקרית של הבובות היתה לאמן את הילדות באמצעות משחק לקראת התפקיד העתידי שלהן בחברה כרעיות ואמהות. הבובות נראו כמו נשים מוקטנות ואולי היוו מודל אידיאלי אליו צריך לשאוף.
בובות רבות נמצאו במקדשים או מתחמים מקודשים, בעיקר של האלות ארטמיס ואפרודיטה, וכנראה הוקדשו כמנחה. יש גם עדויות כתובות של סופרים מהעת העתיקה שמתארים איך נערות היו מקדישות את הבובות שלהן לאלות ביום שלפני החתונה שלהן. הבובות היו סמל למעבר מתקופת הילדות לבגרות. ארטמיס היתה האלה המגנה על הילדים ואפרודיטה היתה אלת האהבה של הנישואים ואלת פיריון. הנערות היו משאירות את הילדות (בובות) מאחור, לקראת חייהן כנשים נשואות.
רב בובות החימר נמצאו בתוך קברים של ילדות או הופיעו על גבי תבליטים של מצבות של ילדות שנפטרו. מכמות הבובות הרבה בהקשר של קבורה ההנחה היא שהיתה להן משמעות דתית שקשורה למוות. או כחפצים שילוו את הילדות אל עולם המתים. או כמנחה לאלות – הנפטרת היתה ילדה שלא הגיעה לגיל הבגרות ואילו הבובה מסמלת את האישה שלא תגדל להיות.
שימוש נוסף אפשרי עולה לבובות עם חור בראש. יתכן שהן נתלו כסוג של מריונטות או קמיעי מזל. הבובות עם כלי הנגינה ביד אולי סימלו ריקוד פולחני כלשהו או שנתלו כפעמוני רוח, עם גפיים נעות שהשמיעו צלילים.
מאילו חומרים היו עשויות הבובות?
בובות ביוון העתיקה היו עשויות מחומרים מגוונים: בד, עץ, שנהב או עצם. אבל רוב הבובות ששרדו עד ימינו הן בובות מחימר שעמיד לפגעי הזמן. חימר הוא גם חומר שביר, בוודאי בידיים מגושמות של ילדות קטנות, מה שמחזק את ההנחה שלבובות היו תפקודים נוספים מלבד משחק.
בובות של בנים
כן, בנים ככל הנראה שיחקו גם הם בבובות, אם כי כהגדרה הן היו צעצועים שנועדו לבנות. נמצאו מעט בובות ממין זכר ביחס לתפוצה העצומה של בובות נשיות.
הבובות ממין זכר נראו כמו לוחמים עם קסדות ושריון. השימושיות שלהן היתה כנראה דומה לבובות של הבנות. מצד אחד אימון והכנה לחיים הבוגרים. מצד שני, בובות של בנים נמצאו במקדשים של האל אפולו אז כנראה שהוקדשו לאל בטקסט דתי כלשהוא.
מתעניינים בתרבות יוון העתיקה? רוצים לדעת כשיוצא פוסט חדש?
רשמו את כתובת האימייל שלכם כאן למטה 👇