מהי התקופה ההלניסטית?
Naples National Archaeological Museum, Public domain
התקופה ההלניסטית מתחילה ומסתיימת במוות. נקודת ההתחלה נעוצה בשנת 323 לפנה"ס עם מותו של אלכסנדר הגדול. התאבדותה של המלכה קליאופטרה בשנת 30 לפנה"ס מסמלת את הסוף. מצרים, הממלכה ההלניסטית האחרונה, נופלת לרגליו של הצבא הרומי האדיר.
בין שתי נקודות הזמן הללו, טווח של כ- 300 שנים, התרחשו אירועים רבים ששינו לחלוטין את המצב הגיאו-פוליטי של המזרח הקרוב.
אלכסנדר מת צעיר ובפתאומיות ולא הספיק להכריז על יורש לאימפריה העצומה שהשאיר אחריו, שהשתרעה על חלקים גדולים בים התיכון, צפון אפריקה ובמזרח הגיעה עד הודו. אחרי קרבות שליטה צפויים, חולקה הארץ הגדולה בין מפקדי הצבא המקדוני, הדיאדוכים. הגנרלים הפכו למלכים בממלכות הלניסטיות חדשות והקימו שושלות ירושה: התלמיים במצרים, הסלאוקים בשטח סוריה – מסופוטמיה, האטאלידים בפרגמון (אסיה הקטנה) ושושלת המלוכה המקדונית, הארגאדים, ששלטו לסירוגין בערי יוון היבשתית.
Infidel, CC BY-SA 3.0, Wikimedia Commons
איך האירועים ההיסטוריים השפיעו על האמנות?
עידן הגלובליזציה
אלכסנדר מוקדון הפיץ את תרבות יוון לכל מקום אליו הגיע. המלכים המקדונים החדשים המשיכו אחריו. (על הקשר בין מקדוניה ויוון תוכלו לקרוא כאן) השינויים בגבולות דרבנו אנשים לצאת למסעות רחוקים, להגר, גם המסחר פרח. כולם ידעו יוונית קוינה שהפכה לשפה בינלאומית, ממש כמו אנגלית בימינו. לכן התקופה נקראת הלניסטית, שהרי Hellas היא יוון והתרבות היוונית שלטה. בארץ ישראל יקראו לזה בבוז "להתייוון".
היוונים, מצידם, לקחו גם הם קצת מהתרבויות המקומיות. האמנים היוונים פגשו סגנונות, טכניקות וחומרים שלא הכירו, והיצירות שהם יוצרים עכשיו שוברות את גבולות הקאנון הקלאסי.
נוצר סינקרטיזם שהוא "ערבוב" או השפעה תרבותית
THE MET Public Domain
האמנות פורחת בחצרות המלוכה. המלכים תומכים כספית באמנים ומשתמשים ביצירות לתעמולה שלטונית. גם הערבוב התרבותי מנוצל כאמצעי לשלוט על אנשים מעמים ותרבויות שונות.
Vatican Museums, Public domain
השינוי החברתי משפיע דרמטית על התרבות והאמנות. אם לאורך ההיסטוריה חיו היוונים בערי מדינה עצמאיות (פולייס) עם מאפיינים דמוקרטיים במידה כזו או אחרת, פתאום הם מצאו את עצמם תחת שלטון מרכזני מלוכני. בעבר יווני היה לפני הכל אזרח נאמן לעיר בה חי, עכשיו כשהמסגרת הקהילתית התפרקה והשתנתה, חיי הפרט הפכו לחשובים הרבה יותר. יש התעניינות גוברת בשאלות של מוסר והתנהגות אנושית.
ההתעמקות באדם משפיעה על נושאי היצירות שהופכים ליותר יומיומיים. הביצוע ריאליסטי, עם ירידה לפרטי הפרטים. פורטרטים הופכים לפופולריים. כבר לא מחפשים את הייצוג של האדם האידאלי אלא מראים את המציאות כפי שהיא, גם אם היא מכוערת, פגומה, מקומטת.
, Palazzo Massimo alle Terme, CC BY-SA 3.0
ואם מציגים עולם ממשי, מציאותי, אי אפשר להתחמק מהדבר הזה שנקרא רגשות..
כאן תוכלו לקרוא עוד על פסל לאוקון ובניו
הריסון העצמי והאיפוק שאפיינו את האמנות הקלאסית מפנים את הדרך לרגשות עזים ומוחצנים. הדרמה הנפשית לא נשארת בתחומי תווי הפנים ומתבטאת גם בהמון דינאמיות ותנועה בגוף ובבגד שעוטף אותו.
Louvre Museum, Public domain
הריאליזם מתבטא גם בטכניקה. ציורים נראים תלת ממדיים כשמוסיפים להם הצללות ופרספקטיבות עומק. נכון שלא שרדו ציורים רבים אבל אפשר לקבל מושג איך הם נראו מהפסיפסים של התקופה שגם הם עברו שינויים דומים. הפסלים ההלניסטים גם הם תלת ממדיים במובן זה שעכשיו ניתן לגשת אליהם מכל הצדדים ולא רק מהחזית.
הסגנון ההלניסטי ימשיך אל תוך התקופה הרומית וחלקים ממנו יצוצו מאות שנים מאוחר יותר, ברנסנס.
אז מה מאפיין את האמנות ההלניסטית?
ריאליזם. להציג את הדברים כמו במציאות, גם אם הם מכוערים ומקומטים. ירידה לפרטים. מופיעים יותר נושאים מחיי היומיום.
תנועתיות. המון דינאמיות, בניגוד מוחלט לסגנון הקלאסי הקודם שהיה "שקט" ומאופק. הגוף כמעט תמיד יתפתל והראש יהיה מוטה הצידה.
רגש. וכמה שיותר (מלו)דרמתי, יותר טוב.. (;
סינקרטיזם. השפעה בין-תרבותית. בעיקר באדריכלות זה מתבטא בשימוש באלמנטים מתרבויות שונות זה לצד זה.
מתעניינים בתרבות יוון העתיקה? רוצים לדעת כשיוצא פוסט חדש?
רשמו את כתובת האימייל שלכם כאן למטה 👇
