בתחילת המאה החמישית לפני הספירה החליטו הפרסים, שמכיוון שהאימפריה הגדולה שלהם בכל זאת אינה גדולה מספיק, עליהם להתרחב עוד ולכבוש את ערי יוון. הקרב בתרמופילאי היה אחד מהקרבות בין היוונים לפרסים והוא נודע כסמל למאבק הרואי בו מול הצבא הפרסי העצום עמד כוח קטן של לוחמים יוונים, בראשות לאונידס מלך ספרטה, שהיה נחוש להדוף את הפרסים בקרב אבוד שתוצאותיו היו ידועות מראש.
מי היו הפרסים?
Pergamon Museum, CC BY 2.0, via Wikimedia Commons
פרס היתה ממלכה קטנה באזור איראן של ימינו. בשנת 550 לפנה"ס עלה לשלטון המלך כורש השני והתחיל לכבוש שטחים מסביבו. ראשונה היתה ממלכת מדי, ארץ מולדתה של אמו. ואז הוא המשיך עם עילם ופרתיה, לידיה (לוד) ואיוניה באסיה הקטנה, שם היו קולוניות יווניות רבות. כשצבא הפרסים כבש גם את בבל, ובדורות שאחרי כורש, גם את מצרים, לוב וממלכות במרכז אסיה, פרס הפכה לאימפריה הגדולה והחזקה ביותר באזור. היא נקראה האימפריה האחמנית, על שם אחמאניש מייסד השושלת, סבו של סבו של כורש השני.
User:Bibi Saint-Pol, CC BY-SA 3.0, via Wikimedia Commons
בשלב מסוים החליטו הפרסים לכבוש גם את יוון וכך התחילו מה שמכונה "המלחמות הפרסיות". זו הייתה סדרה של קרבות בין האימפריה האחמנית מפרס לבין ערי-מדינה יווניות שונות, בעיקר אתונה וספרטה, ובנות בריתן. אחד מהקרבות הללו היה קרב מרתון, עליו תוכלו לקרוא כאן. קרב תרמופילאי התרחש 10 שנים אחריו.
הרקע וההכנות לקרב
בשנת 480 לפנה"ס עמד בראש האימפריה הפרסית המלך קסרקסס (Xerxes, בעברית אחשיארש ויתכן שזהו אחשוורוש). אחרי שאביו דריווש הפסיד בקרב מרתון 10 שנים קודם לכן, קסרקסס הרגיש מחויב להביס את היוונים ולהמשיך את ההתפשטות מערבה. לפי ההערכות הוא גייס קרוב ל 200,000 לוחמים, שהגיעו מכל רחבי האימפריה, ועוד מאות ספינות שיועדו להתקפה משולבת ביבשה ובים. זה היה אחד הצבאות הגדולים ביותר שראה העולם העתיק עד אותה עת.
כשהיוונים למדו על ההכנות של קסרקסס, הוקמה מייד ברית של ערי-המדינה במטרה לארגן צבא כלל-יווני שיהדוף את הפלישה הפרסית המתקרבת. בראש הצבא היווני היבשתי הועמד לאונידס הראשון מלך ספרטה, שהביא איתו 300 לוחמים ספרטנים, הלוחמים הטובים ביותר ביוון. אל הספרטנים הצטרפו עוד כ-6000 או 7000 לוחמים משאר ערי יוון.
הפרסים פלשו אל שטחי יוון מצפון וירדו דרומה. היוונים חיכו להם במעבר תרמופילאי (Thermopylae) שהיה בנתיב ההתקדמות שלהם. היה זה מעבר צר מאוד, תחום בין הים למצוקים תלולים וגבוהים וזו בדיוק הסיבה שנבחר כמקום הקרב המועדף. היוונים למדו מהניצחון במרתון שניהול קרב במקום צר מגביל את כמות הכוחות שיכולים לעבור בו בו-זמנית, מה שיעניק יתרון לצבא שלהם שסבל מנחיתות מספרית מול הצבא הפרסי הגדול.
הקרב מתחיל
בקיץ 480 לפנה"ס התמקמו הפרסים והיוונים זה מול זה במעבר תרמופילאי. במשך ארבעה ימים לא התרחש דבר מלבד שקט מתוח. ביום החמישי הפרסים התחילו לתקוף. ובדיוק כמו שתכננו היוונים, המעבר הצר הגביל את כמות הכוח הלוחם של הפרסים שנאלצו לתקוף בגלים, בכל פעם כ-10,000 חיילים. הלוחמים היוונים הצליחו להדוף את גלי התקיפה וגרמו לאבדות רבות במחנה הפרסי בעוד שלהם לא היו כמעט נפגעים.
כך היה ביום הקרב הראשון. כך היה ביום הקרב השני. בסוף היום השני קם בוגד למחנה היווני, תושב מקומי בשם אפיאלטס שסיפר למלך הפרסי על שביל סודי בהרים שעוקף את מעבר תרמופילאי מלמעלה. כשגילה לאונידס את דבר הבגידה והבין שהפרסים עומדים לאגף אותו גם מן הצד השני של המעבר, ידע שהקרב מוכרע. הוא שיחרר את רוב הלוחמים היוונים ונותר עם צבא קטן שכלל את 300 הלוחמים הספרטנים ועוד כמה מאות חיילים יוונים נוספים: הלוטים (העבדים של הספרטנים), אנשי תבאי ואנשי תספיאה.
היום השלישי ובו הפסד מלווה בתהילה
גם ביום השלישי של הקרב לאונידס וחייליו המשיכו להלחם למרות שידעו שגורלם נגזר. המטרה כעת היתה, לא ניצחון, אלא לעכב את הצבא הפרסי מלהתקדם אל פנים יוון ולהסב לו נזק כמה שיותר גדול. אבל כשהגיעו הלוחמים הפרסים אל הצד השני של מעבר תרמופילאי דרך מעבר ההרים, היוונים כבר לא יכלו לעמוד מולם והם כרעו תחת מטר החיצים הפרסי. בין ההרוגים היה גם מלך לאונידס. הפרסים המשיכו במסע המלחמה, הגיעו עד אתונה, עשו בה הרס רב ושרפו את בנייניה.
Nicolo Arena, CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons
קרב תרמופילאי הוא אחד הקרבות הידועים בהיסטוריה, קרב הרואי בו נלחמו מועטים מול רבים. למה רצה לאונידס להקריב את חייו זו שאלה שאין עליה תשובה ידועה. אולי כי רצה להעניק את כל התהילה לספרטה, ואולי כי נאמר שהיתה נבואה של האורקל מדלפי שחזתה שספרטה תיפול אם המלך לא ימות. תהיה התשובה אשר תהיה, האומץ של הלוחמים היוונים, וההקרבה שלהם לטובת הכלל, הפכה אותם לגיבורים עוד בעת העתיקה.
הידעתם? בזכות המבנה הטופוגרפי בתרמופילאי, התקיימו שם עוד מספר קרבות במהלך ההיסטוריה. האחרון שבהם בשנת 1941 במהלך מלחמת העולם השנייה.
האם הסרט "300" הוא סיפור אמיתי?
לשאלה זו כדאי להקדיש פוסט נפרד, אבל בקצרה אפשר לומר שהסרט 300 מתבסס על האירועים ההיסטוריים, אבל באופן רופף. הקרב עצמו התרחש באמת, והיו 300 לוחמים ספרטנים אמיצים שבראשם עמד המלך לאונידס שגם במציאות היה נשוי לגורגו. אבל כמעט כל שאר הפרטים אינם נכונים, חסרים או שפשוט מתוארים בהגזמה. הנה כמה דוגמאות:
התינוקות הפגומים בספרטה לא הושלכו אל מותם מההר, וילדים לא נדרשו להרוג זאבים. לנשים הספרטניות היו אולי יותר חרויות משאר נשות יוון, אבל הן בוודאי לא היו בעלות מעמד זהה לגברים.
הלוחמים היוונים היו הופליטים, היה להם שיריון מלא ולא רק מגן וקסדה. הם לא לחמו כמעט בעירום כפי שמופיע בסרט. מערך הלחימה היה פלנקס, התקדמות בשורות צפופות של חיילים.
הסרט מתמקד רק ב-300 הלוחמים הספרטנים אבל בפועל הצבא היווני כלל כ-7000 חיילים שהגיעו מערי יוון השונות. וגם ביום הקרב האחרון, אחרי שלאונידס שחרר את מרבית החיילים, עדיין נותרו מאות לוחמים יוונים, בנוסף ל-300 החיילים הספרטנים.
הפרסים בסרט מתוארים בצורה מפלצתית שכמובן לא מבוססת על המציאות. המלך קסרקסס לא היה ענק עם שרשאות ופירסינג… אחת הביקורות על הסרט שיש בו הצגת דמויות שנוגעת בגזענות. הפרסים הם רשעים כהי עור, כעורים, מפלצתיים ובעלי קולות מפחידים, לעומת הספרטנים הלבנים, היפים ובעלי הערכים הטובים. האירופאי המערבי הטוב מול הפרסי המזרחי הרע.
וגם לא היו להם פילים.
שאלות ותשובות על קרב תרמופילאי
מאיפה אנחנו יודעים מה קרה בקרב תרמופילאי?
המקור העיקרי הוא ההיסטוריון הרדוטוס שכתב בחיבור היסטוריות על המלחמות הפרסיות. ספר 7 מתאר בפירוט את אירוע קרב תרמופילאי.
מי ניצח בסוף במלחמה?
בקרב תרמופילאי היוונים הפסידו. הפרסים המשיכו בכיבושיהם פנימה אל יוון והגיעו עד אתונה שם שרפו את המקדשים על האקרופוליס. אבל כמאמר הביטוי, הפרסים אולי ניצחו בקרב אבל הפסידו במלחמה. קרב התבוסה הסופי שלהם, קרב פלטיאה, התרחש בדיוק שנה אחרי קרב תרמופילאי, בקיץ 479 לפנה"ס. מועד ניצחון היוונים על הפרסים נקבע כסוף התקופה הארכאית ותחילת התקופה הקלאסית ביוון.
האם באמת היו 300 ספרטנים שנלחמו עד מוות בקרב?
כן, אבל הם לא היו הלוחמים היחידים. לצידם לחמו עוד מאות חיילים מערי יוון אחרות.
מה קרה בסוף ללאונידס מלך ספרטה?
לאונידס נהרג ביום השלישי של הקרב. הרודוטוס מספר שקסרקסס ציווה לערוף את ראשו (ספר 7, 238. הסיפור הושמט באופן טבעי מהסרט). נאמר שגופתו של לאונידס הובאה לקבורה בספרטה, אבל לא ידוע אם הוא זה שבאמת קבור במקום.
האם תרמופילאי עדיין קיימת?
כן, יש מקום בשם זה במרכז יוון, צפונית לאתונה והוקמה שם אנדרטה גדולה לזכר הקרב. אבל המעבר הצר מהעת העתיקה שינה צורה בעקבות זרמים וסחף של חול וכיום הוא הפך לעמק רחב ידיים. משמעות השם תרמופילאי היא "השערים הלוהטים". יש במקום מעיינות גופרית חמים והיוונים האמינו ששם נמצא השער להאדס, עולם השאול.
יש לכם שאלות נוספות?
התגובות פתוחות
☟
מתעניינים בתרבות יוון העתיקה? רוצים לדעת כשיוצא פוסט חדש?
רשמו את כתובת האימייל שלכם כאן למטה 👇
