האם היה בנק ביוון העתיקה?
כן, היה בנק באתונה (מאתונה יש את המידע הרב ביותר). או יותר נכון, היו בנקאים, רובם ממעמד תושבים ללא אזרחות (metics). אלו עמדו באגורה של אתונה, המרכז הכלכלי, החברתי והפוליטי, וביצעו פעולות בנקאיות כמו החלפת כספים, שמירת כספים ומתן הלוואות, כולל ריבית.
האם היוונים שילמו מיסים?
אתונה לא הטילה מיסים ישירים על האזרחים, מלבד במצבי חירום (eisphorai) אז הוטל מס רק על העשירים ביותר שנדרשו לתרום לטובת הציבור. שאר המיסים היו עקיפים: מיסי שוק, מיסי נמל או מיסי יבוא ויצוא. הוטלו מיסים גם על זרים שהתגוררו לתקופה ארוכה באתונה. גובי המיסים היו קבוצות של איכרים, שאם נשתמש במושגים של תקופתנו, זכו במשרה דרך מכרז של המדינה. עם כספי המיסים וכספי חכירה של אדמות, הפוליס מימנה פסטיבלים ציבוריים, כלי מלחמה ותשלומים ציבוריים שונים.
מתי הומצא המטבע?
אנשי לידיה, ממלכת לוד בתנ"ך, הם הראשונים שהמציאו והשתמשו במטבעות, בסביבות 660 לפנה"ס (הסינים השתמשו במטבעות עוד קודם, אבל זה היה בצד השני של העולם הידוע). חשוב לעשות הבחנה בין כסף למטבעות. בכסף השתמשו גם לפני המצאת המטבע, היו אלו חפצים שונים ששימשו לסחר, כולל מתכות שהערך שלהן נקבע לפי משקל כמו השקל. אבל הלידים הם הראשונים שהטביעו מטבעות של ממש, כלומר פיסות מתכת בעלות ערך נקוב ומוסכם על ידי השלטונות.
המטבעות הראשונים היו עשויים מתכת מסוג מיוחד, תערובת טבעית של כסף וזהב שנקראה אלקטרום (electrum) שנמצאה במי נהרות באזור. בנהר פקטולוס (Pactolus) ליד סרדיס בירת לידיה היו מרבצים עשירים במיוחד באלקטרום. לפי המיתוס הם נוצרו אחרי שהמלך מידאס, שהפך כל דבר שנגע בו לזהב, טבל במי הנהר כדי להפטר מהקללה.
המטבעות מגיעים ליוון
ממלכת לידיה נמצאת באסיה הקטנה, תורכיה של היום. בצמידות אליה שכנה איוניה, משובצת מושבות יווניות שאימצו בהתלהבות את המטבע החדש והפיצו אותו הלאה לשאר העולם היווני. המטבעות חוללו מהפכה בכלכלה ובחברה של יוון העתיקה. ערי המדינה, הפולייס, שרק התחילו להתהוות באותה תקופה, התעשרו והתחזקו, והמסחר פרח. בתחילת מאה 6 לפנה"ס התחיל ייצור מטבעות מזהב וכסף גם ביוון עצמה. האי איגינה היה הראשון שטבע מטבעות משלו, ואחריו עוד ערי מסחר ימי כמו קורינתוס ואתונה.
מטבעות ברונזה הופיעו במחצית המאה ה-5 לפנה"ס, אבל רב המטבעות היווניים היו עשויים מכסף. היו מספר מכרות כסף בעולם היווני וכמובן שהיו מלחמות שליטה עליהן. אתונה שלטה על אזור מכרות עצום מדרום לעיר שנקרא מכרות לאוריון (Laurion). המכרות סיפקו זרימה קבועה של כסף שנוצל לבניית ספינות מלחמה והתבססות אתונה כאימפריה ימית. המכרות היו בשימוש, עם הפסקות, עד 1978.
המטבעות היוונים
אובול (obol) היה מטבע הכסף בעל הערך הנמוך ביותר. המיתוס שקשור אליו מספר כיצד היו מניחים בפה הנפטר מטבע אובול אחד כתשלום לכארון, הספן שהעביר נפטרים שהגיעו לעולם המתים את הנהר. אבל רוב גרסאות המיתוס מגיעות מתקופות מאוחרות יותר. בקברים יווניים אכן נמצאו מטבעות, אבל בכמויות ולא כיחידים, ולאו דווקא בפה הנפטר.
דרכמה (drachma) המטבע הנפוץ ביותר ביוון העתיקה שהפך למטבע הסטנדרטי ברחבי האזור והמטבע של יוון המודרנית לפני האירו. שווי הדרכמה היה שישה אובולוי.
הטטרדרכמה, כשמה – שוויה היה ארבע דרכמות. זה היה מטבע גדול מכסף שאתונה החלה לטבוע ב-479 לפנה"ס.
משחקי מילים
במקור השם אובול תאר שיפוד או מקל ברזל מאורך, שתפקד ככסף לפני השימוש במטבעות.
המילה אובליסק מקורה מהאובול.
המילה דרכמה מקורה בפועל drassomai – לחפון או לגרוף ביד ביוונית עתיקה. כנראה מתאר החזקת 6 אובולוי ביד.
שם המטבע דירהם dirham, שבשימוש במספר ארצות ערביות, הגיע מהדרכמה היוונית.
על המטבעות לא הופיע ערך כלשהוא אלא סמלים, אלים או גיבורים שקשורים לפוליס שהנפיקה אותם. לכן מטבעות שימשו גם כתעמולה פוליטית. על המטבעות של אתונה הופיעה האלה אתנה מצד אחד והינשוף עם עלה זית, שני סמלים של אתנה, מהצד השני.
משכורות והוצאות
מה הערך העכשווי של דרכמה מהתקופה הקלאסית?
עבר זמן רב מדי מכדי שניתן יהיה לחשב מה ערך המטבע היום. לגבי ערך הקנייה של המטבע יש תשובות שונות. באמצעות השוואות למשקל הכסף, עלות שכר יומית ועלות פריטים שונים, ההערכות נעות בטווח נרחב שבין 2.75$ ל-58$ לדרכמה.
כמה שכר הרוויחו בתקופה הקלאסית?
עובד לא מיומן, למשל סבל – 2-3 אובולוי ביום (חצי דרכמה).
חייל או עובד מיומן, כמו אומן – 1-2 דרכמה ביום.
מה היתה עלות דברים בתקופה הקלאסית?
1 אובול (שישית דרכמה) עלות כיכר לחם. וגם כוס יין.
1 דרכמה עבור כרטיס לתיאטרון במושב קדמי. מחצית מזה למושב אחורי.
3-5 דרכמות ידרשו לבגד פשוט יומיומי.
50-100 דרכמות יעלה סוס. או עבד לא מיומן. עלות עבד משכיל תעמוד על 200 דרכמות ומעלה.
6000 דרכמות תעלה בניית ספינת מלחמה.
2,814,000 דרכמות הושקעו בבניית הפרתנון.
האם היה בנק ביוון העתיקה?
כן, היה בנק באתונה (מאתונה יש את המידע הרב ביותר). או יותר נכון, היו בנקאים, רובם ממעמד תושבים ללא אזרחות (metics). אלו עמדו באגורה של אתונה, המרכז הכלכלי, החברתי והפוליטי, וביצעו פעולות בנקאיות כמו החלפת כספים, שמירת כספים ומתן הלוואות, כולל ריבית.
האם היוונים שילמו מיסים?
אתונה לא הטילה מיסים ישירים על האזרחים, מלבד במצבי חירום (eisphorai) אז הוטל מס רק על העשירים ביותר שנדרשו לתרום לטובת הציבור. שאר המיסים היו עקיפים: מיסי שוק, מיסי נמל או מיסי יבוא ויצוא. הוטלו מיסים גם על זרים שהתגוררו לתקופה ארוכה באתונה. גובי המיסים היו קבוצות של איכרים, שאם נשתמש במושגים של תקופתנו, זכו במשרה דרך מכרז של המדינה. עם כספי המיסים וכספי חכירה של אדמות, הפוליס מימנה פסטיבלים ציבוריים, כלי מלחמה ותשלומים ציבוריים שונים.
אנשים שמרו מטבעות וחפצי ערך אחרים בבית, בכדים, כלי אחסון אחרים או קבורים באדמה, דבר שתרם להישמרות שלהם עד תקופתנו. חקר המטבעות הוא מהותי לידע ההיסטורי.
מתעניינים בתרבות יוון העתיקה? רוצים לדעת כשיוצא פוסט חדש?
רשמו את כתובת האימייל שלכם כאן למטה 👇
פוסטים אחרונים