חברה ותרבות ספורט פולחן דתי ופסטיבלים

על המשחקים האולימפיים

תחרות ריצה, אמפורה פאנאתנאית

העצים השלווים בדרך העולה אל אולימפיה שבפלופונס, יחד עם שברי המבנים המוטלים דוממים על הקרקע, הם הד עמום ומרוחק להמולה שאפיינה את המקום בזמנים קדומים. כאן, במתחם המקודש לאל זאוס, התקבצו אחת לארבע שנים מתעמלים מכל הקולוניות היווניות כדי להשתתף במשחקים האולימפיים.

אולימפיה שבפלופונס

קצת רקע היסטורי

מתי התחילה האולימפיאדה העתיקה? נהוג לקבוע את שנת 776 לפנה"ס כנקודת ההתחלה, אבל המועד האמיתי לא באמת ידוע. גם לא מדוע נבחרה דווקא אולימפיה לארח המשחקים. אולימפיה לא היתה מקום יישוב אלא מתחם מקודש לאל זאוס מכאן שם המקום – זאוס שליט האולימפוס.

המשחקים האולימפיים של העת העתיקה היו אולי ה- אירוע בעולם היווני. בימי שגרה כל פוליס היתה מעין מדינה עצמאית, לא היה מושג שנקרא "מדינת יוון". אבל בזמן המשחקים כל היוונים התאספו יחד לחגיגות משותפות. בהשראת המשחקים באולימפיה החלו להתקיים פסטיבלים פאנהלניים (פאן – כל, הלנים – היוונים) נוספים. הגדולים שבהם – המשחקים האיסתמיים בקורניתוס, המשחקים הפיתיים בדלפי והמשחקים הנמאים בנמאה, יחד עם המשחקים האולימפיים – מועדיהם נקבעו כך שלא יחפפו זה לזה והם התקיימו בשנים שונות כדי לאפשר למתעמלים להשתתף בכל התחרויות.

בניגוד לאולימפיאדה המודרנית, זו העתיקה היתה אירוע דתי כך שטקסים לכבוד האלים והקרבת קורבנות היו חלק חשוב מהחגיגות. וכמו שהמשחקים התחילו כחלק מפולחן דתי, כך הם הסתיימו גם כן מסיבות דתיות. רק של דת אחרת. בשנת 396 לספירה אסר הקיסר הנוצרי תיאודוסיוס הראשון על המשך קיום המשחקים כי ראה בהם מנהג פגאני. הם חודשו בעת המודרנית רק ב 1896 ונערכו בפעם הראשונה באתונה.


אילו תחרויות התקיימו במשחקים האולימפיים?

תחרות ריצה, אמפורה פאנאתנאית
תחרות ריצה, אמפורה פאנאתנאית , 530 לפנה"ס © The Met

תחרויות ריצה: ריצת סטדיון – למרחק של איצטדיון אחד (192 מטר) ; ריצת דיאלוס – למרחק שני אצטדיונים; ריצת הופליטודרומוס, מירוץ בלבוש של הופליטים – למרחק שני אצטדיונים; ריצת דוליכון – למרחק 4.8 ק"מ.

קרבות: האבקות ; אגרוף ; פנקרטיון pankration – ענף לחימה שכלל האבקות ואגרוף וגם כל סוגי האמצעים שעומדים בפני אדם לצורך קרב, מלבד איסור על נשיכות ועקירות עיניים.

זריקת דיסקוס: תחרות שלא השתנתה עד ימינו, זריקה למרחק של דיסקוס מעוגל שהיה עשוי בתחילה מאבן ובהמשך מברונזה.

קפיצה למרחק: הקפיצה היתה מהמקום או אחרי ריצה קצרה כשהקופצים היו אוחזים בשתי משקולות בידיהם כדי להגדיל את מרחק הקפיצה.

קופצים למרחק אוחזים במשקולות. ספל דמות אדומה, 500-510 לפנה"ס © Getty Museum

תחרויות סוסים: מירוצי סוסים; מירוצי מרכבות עם שני סוסים ועם ארבעה סוסים. התחרויות התקיימו בהיפודרום (היפוס ביוונית = סוס).

פנטאטלון: תחרות שכללה חמישה ענפי ספורט שונים: ריצה, קפיצה למרחק, זריקת דיסקוס, הטלת כידון (לא התקיימה כתחרות עצמאית) והאבקות.

מרוץ מרכבות עם שני סוסים
מירוץ מרכבות, אמפורה דמות שחורה, 500 לפנה"ס לערך, אתונה © The Met

10 עובדות מעניינות על המשחקים האולימפיים

רק גברים אזרחים יוונים הורשו להשתתף בתחרויות בתנאי שלא הורשעו ברצח או ביזוי האלים. הצפייה במשחקים לעומת זאת היתה פתוחה לכולם, גם לזרים. חוץ מנשים כמובן.

התחרויות התקיימו בעירום מלא.
בתחרויות ההאבקות והפנקרטיון המתחרים אף משחו את גופם בשמן כדי להקשות על היריבים שלהם לאחוז בהם. יוצאי הדופן היו תחרות ההופליטודרומוס, בה הרצים נשאו קסדה ומגן, ומרוצי המרכבות.

קרב פנקרטיון. מתחרה מנסה לעקור את עיני יריבו והשופט עומד להצליף בו עם השוט © Marie-Lan Nguyen / Wikimedia Commons

למשחקים היו חוקים נוקשים. ספורטאים שעברו על חוקי התחרות בה השתתפו, פסלו או ביצעו עברה על המתחרה שלהם, נענשו בהצלפות שוט ולעיתים גם בעונשים כספיים כבדים.

המנצחים בתחרויות זכו בכתר עלי זית מהעצים במתחם המקודש של אולימפיה. הם גם הורשו להקים לעצמם במתחם פסל או כתובת הקדשה לכבוד הניצחון. מקום שני או שלישי לא נחשב! ניצחת או הפסדת.

בזמן המשחקים הוכרז על הסכם הפסקת אש. לפני מועד האירוע, יצאו שליחים מיוחדים לכל הישובים היוונים, ממצרים ועד ספרד, להודיע על התאריך המדויק של התחלת המשחקים ולהכריז על "ekecheiria" – שביתה נשק, הסכם שלום זמני שאפשר למשתתפים ולצופים להגיע (וגם לחזור) לאולימפיה ללא חשש מסכנות בדרך. זמן שביתת הנשק השתנה ולא ידוע בוודאות. ההערכה היא שהתקיימה חודש וחצי לפני וחודש וחצי אחרי המשחקים. ב1994 עברה החלטה באו"ם לאמץ את המנהג ולפני תחילת כל אולימפיאדה מוכרזת הפסקת נשק לשבעה ימים לפני ואחרי האירוע.

התחרות הראשונה והיחידה ב-12 המשחקים האולימפיים הראשונים היתה ריצת הסטדיון. לאחר מכן החלו בהדרגה להוסיף תחרויות שונות, סך הכל היו 24 תחרויות, של בוגרים ונערים, אבל לא כולן התקיימו בו זמנית וחלקן הופיעו לפרק זמן קצר. תוכלו למצוא בוויקיפדיה את טבלת כל התחרויות והשנים בהן התחילה כל תחרות.

זורק הדיסקוס, הדיסקובולוס
הדיסקובולוס, זורק הדיסקוס, העתק רומי משיש של מקור מברונזה של הפסל מירון מהמאה ה5 לפנה"ס © Miguel Hermoso Cuesta, CC BY-SA 3.0, Wikimedia Commons

בעת העתיקה לא התקיימה ריצת מרתון. גם לא מרוץ הלפיד האולימפי.

כמה אנשים באו לצפות במשחקים האולימפיים? על פי גודל האצטדיון ההערכה היא שבסוף מאה 6 לפנה"ס היו כ-24,000 צופים בתחרויות. במאה ה-4 לפנה"ס האצטדיון כבר הכיל 40,000 צופים.

עשרות אלפי הצופים (וגם האתלטים) שהו באולימפיה בתנאים קשים למדי. המשחקים תמיד התקיימו בשיאו של הקיץ כך שהחום היה כבד והאזור נודע כמוכה זבובים. הם ישנו באוהלים במתחם או תחת כיפת השמיים, כשנהר האלפיוס משמש הן לשתייה והן לעשיית צרכים. דיוגנס מספר על הפילוסוף הנודע תאלס ממילטוס שמת ממכת חום והתייבשות כאשר צפה במשחקים האולימפיים .

טקסט ההקטומבה - הקרבת 100 שוורים באולימפיה
טקסט ההקטומבה – הקרבת 100 שוורים באולימפיה

אירוע מרכזי במשחקים האולימפיים היה טקס הקרבת קורבנות שנקרא הקטומבה hecatombe שהתקיים ביום השלישי. מאה שוורים, מהחזקים והמובחרים של איכרי הסביבה, היו מוקרבים במקדש זאוס. הטקס סימל הכרת תודה לאלים. את כמויות הבשר העצומות אכלו דווקא האנשים – הכוהנים, השופטים, הצופים והמשתתפים בתחרויות.

משחקי מילים

אולימפיאדה הוא כינוי שגוי בעברית למשחקים האולימפיים. אולימפיאדה היא למעשה תקופת זמן, המרווח בין שני מועדי משחקים אולימפיים ואורכה לרוב 4 שנים.

גימנסיה או gymnastic (התעמלות) על נגזרותיהן, מקורן במילה היוונית gymnos γυμνός שפירושה עירום. משום שהמתעמלים היו עירומים.

המילה אצטדיון הגיעה מהמילה היוונית העתיקה סטדיון – מידת אורך של אצטדיון אחד. מכיוון שבכל מקום בו נערכו תחרויות ריצה אורך האצטדיון היה שונה, גם המרחק היה שונה בכל תחרות. באולימפיה האורך עמד על 192 מטר.

זר עלי זית למנצחים

מנצחים ידועים

המנצח האולימפי הידוע ביותר היה לאונידס מרודוס. לאונידס השתתף בארבעה משחקים אולימפיים ברצף, בשנים 164, 160, 156 ו152 לפנה"ס. הוא זכה בכל אחד מהם בשלושה סוגי מירוצים שונים: בסטדיון, בדיאבולוס ובהופלידרומוס. סך הכל זכה לאונידס ב-12 ניצחונות, שיא שנשבר רק בשנת 2016 על ידי השחיין מייקל פלפס.


אריכיון Arrhichion מפיגאליה התחרה בתחרות הפנקרטיון בשנת 564 לפנה"ס. בזמן שהיריב שלו חונק אותו, הוא דרך בחוזקה על הבוהן שלו. היריב נרתע מעוצמת הכאב, שיחרר את האחיזה מגרונו של אריכיון ונכנע. אבל זה היה מאוחר מדי. אריכיון הוכרז כמנצח בקרב בזמן שהגופה שלו מוטלת על הקרקע.


קיניסקה, בתו של מלך ספרטה, היא האישה הראשונה שניצחה במשחקים האולימפיים. בשנת 396 לפנה"ס קיניסקה זכתה בתחרות מירוץ מרכבות סוסים. תוכלו לקרוא על הניצחון של קיניסקה כאן.

למטייל ביוון

אם אתם מטיילים בפלופונס, הביקור באולימפיה מומלץ מאוד. המתחם טבול בצמחיה והדרך אליו יפה ומתפתלת בין העצים.

במקום עצמו נמצאים שרידים של המקדש היווני העתיק ביותר ששרד – מקדש הרה שמתוארך לשנת 600 לפנה"ס. במקדש זה מתקיים טקס הדלקת הלפיד האולימפי וכאן מתחיל המסע שלו אל אתונה ומשם אל נציג המדינה המארחת.

פסל זאוס האולימפי
איור של פסל זאוס האולימפי © Quatremère de Quincy 1815

המקדש המרכזי במקום היה של זאוס. בתוך המקדש ניצב הפסל של זאוס האולימפי, אחד משבעת פלאי העולם העתיק. הפסל לא שרד, אבל במתחם תוכלו למצוא את בית המלאכה של הפסל המהולל פידיאס, שגם פיסל את פסל האלה אתנה בפרתנון שבאתונה.

מתעניינים בתרבות יוון העתיקה? רוצים לדעת כשיוצא פוסט חדש?


רשמו את כתובת האימייל שלכם כאן למטה 👇

האימייל לא ישמש לשום מטרה אחרת מלבד שליחת הודעות על פוסטים חדשים באתר


💬 שאלות, הערות, הארות? התגובות פתוחות

2 תגובות על “על המשחקים האולימפיים

  1. סיגל מנחם

    נפלאה! גם הסטוריה, גם רלבנטיות, גם חיוך(בכל זאת תחרויות בערום…)
    תודה לך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *