דלפי, עיירה קטנה למרגלות הר פרנסוס במרכז יוון, שימשה כמרכז דתי מרכזי בעת העתיקה. המקום היה מקודש לאל אפולו, אל הנבואה, והתקיים שם האורקל החשוב ביותר של יוון העתיקה. במרכז המתחם, בתוך חדר קטן במקדש של אפולו, ישבה הפיתיה, הכוהנת של אפולו, והעבירה למאמינים את נבואותיו של האל בצורה של מילים סתומות וחידות.
אורקל הוא כינוי למרכז דתי, מקדש בו היה אפשר לבוא ולהתייעץ עם האלים, לבקש מהם נבואות לעתיד ולהעלות שאלות הרות גורל. אורקל הוא גם נביא או כוהן, האיש שמשמש כמתווך בין בני התמותה לאלים ומעביר להם את תשובותיהם. ולבסוף אורקל נקראות גם הנבואות עצמן שנמסרות על ידי הנביא או הכוהן.
היו כמה אורקלים בעולם היווני אבל האורקל של דלפי במתחם המקודש של אפולו היה החשוב ביותר ביוון העתיקה.
דלפי (כתיב נכון – דלפוי Δελφοι) היתה מיושבת עוד באלף השני לפנה"ס, אבל פעילות האורקל במקום החלה כנראה במאה ה-8 לפנה"ס ונמשכה יותר מ-1000 שנים ברצף, מעבר לתקופת יוון אל תוך האימפריה הרומית ועד עליית הנצרות. במשך מאות שנים היו מגיעים לדלפי עולי רגל מכל ערי המדינה של יוון, וגם מהממלכות השכנות, כדי לבקש עצות ונבואות בנושאים אישיים, קהילתיים או פוליטיים.
למה דווקא דלפי התפתחה למרכז הפאן-הלני (של כל היוונים) הקדוש והחשוב ביותר? ראשית, לפי המיתוס היוונים האמינו שדלפי נמצאת במרכז העולם. הסיפור מתאר כיצד זאוס שלח שני נשרים משני קצוות העולם, והם נפגשו מעל דלפי. זאוס זרק אבן במקום המפגש וקבע אותו כטבור העולם. האבן הזו נקראה האומפלוס (Omphalos = טבור ביוונית עתיקה), אותה אבן שריאה נתנה לקרונוס לבלוע במקומו של זאוס כאשר נולד. שנית, דלפי היתה ממוקמת על דרך מסחר ראשית, עברו דרכה עוברי אורח רבים והדרכים אליה היו קלות למעבר. ושלישית, דלפי לא היתה שייכת לשום פוליס גדולה ומשפיעה כמו אתונה או ספרטה, אלא היתה בשטחה של פוקיס, ארץ קטנה במרכז יוון, כך שהיא נתפסה כמקום בעל ניאטרליות פוליטית.
באמצע מאה 6 לפנה"ס, כאשר דלפי הפכה ליותר חשובה ובעיקר יותר ויותר עשירה, ניהול המקום הועבר מאנשי פוקיס לגוף שנקרא האמפיקטיוניה של דלפי, מועצה שהורכבה מנציגים מ-12 שבטים יוונים. האמפיקטיוניה כללה מספר מוסדות ושלטה בכל פעילות המתחם המקודש, כולל המשחקים הפיתיים, תחרויות אתלטיות שנחגגו בדלפי אחת לארבע שנים, במחזוריות עם המשחקים האולימפיים.
פיתיה (Pythia) היתה כוהנת של האל אפולו שכיהנה כאורקל בדלפי. פיתיה לא היה שמה של אישה ספציפית אלא שם התפקיד אותו מילאה. היא נבחרה בדרך כלל מהכוהנות של מקדש אפולו שכולן היו ילידות דלפי. המינוי לתפקיד הפיתיה היה לכל החיים ורק כשהכוהנת הקודמת הלכה לעולמה, מינו חדשה. הפיתיה היתה צריכה להיות טהורה וההערכה היא שבתחילה היו ממונות כוהנות צעירות ובתולות, אולם בשלב כלשהוא החלו לבחור דווקא נשים מבוגרות מעל גיל 50. תפקיד הפיתיה היה בעל השפעה עצומה על חיי אנשים, ויותר מזה, על מהלכים פוליטיים ומדיניים, ולכן הכוהנת חיה במתחם, במנותק ממשפחתה.
היו רק 9 ימים בשנה בהם ניתנו ייעוץ ונבואות – אחת לחודש, מלבד במשך שלושת חודשי החורף. הגישה המצומצמת אל האורקל בוודאי תרמה להעלאת היוקרה שלו ובימי הנבואה השתרכו תורים ארוכים בדרך למתחם המקודש. בתקופות שיא הפופולריות של האורקל בדלפי תפקדו בו זמנית שלוש פיתיות במקום.
איך התקיים תהליך הנבואה?
ביום קבלת הנבואות הפיתיה היתה מטהרת בטבילה במי המעיין במתחם ושותה מים ממעיין נוסף ויושבת בחדרה בתוך מקדש אפולו, חדר קטן בעל רצפה מונמכת שנקרא אדיטון שבתוכו או בכניסה אליו הונחה אבן האומפלוס. שם היתה הפיתיה ממתינה למבקשי הנבואה.
גם מבקש הנבואה היה צריך להיטהר במי המעיין לפני הכניסה למקדש. קבלת נבואה מהפיתיה ניתנה חינם לכל דורש, אבל קודם נדרשו בכל זאת כמה מתנות קטנות: עוגות קדושות, העלאת קורבנות וכמובן, איך לא תרומה כספית. (מי שמבקר בדלפי לא יכול שלא להתרשם משורת בתי האוצר לכל אורך הדרך עד למקדש המרכזי). רק אז המבקש הורשה להיכנס אל הפיתיה ולשאול את שאלתו. הפיתיה ישבה בחדר על גבי טריפוד, מעין חצובה או כיסא בעל שלוש רגליים. החדר היה מתמלא באדים משכרים שהגיעו מסדקים מעומק האדמה. הפיתיה שאפה את האדים ונכנסה לסוג של טראנס או מצב הזייתי וכך העבירה את תשובת האל במשפטים מעומעמים שהיו מנוסחים כחידות במשקל הקסמטר. יתכן שהפיתיה רק מלמלה הברות וקולות מקוטעים וכוהני המקדש הם אלו שפירשו את דברי הכוהנת והעבירו אותם הלאה, אך זו השערה בלבד.
הפיתיה נחשבה כאומרת דברו של אפולו, הצינור דרכו האל העביר את חוכמתו האלוהית אל בני האדם. שום החלטה לא היתה מתקבלת ללא אישורה או הכוונתה של הפיתיה: האם כדאי לצאת למסע, מה לשתול בשדה, מי ינצח במלחמה, האם לחתום על הסכם שלום, מדוע קרה אסון כזה או אחר ואיך לפייס את האלים.
נבואותיה של הפיתיה לקחו חלק מרכזי באין ספור מיתוסים ואירועים היסטוריים ונבואותיה, במיתוס לפחות, תמיד התגשמו. אדיפוס ננטש הרחק ממשפחתו בגלל נבואה של הפיתיה שכשיגדל יהרוג את אביו ויתחתן עם אמו, והרקלס ביצע את 12 המטלות כי הפיתיה אמרה שרק כך יכפר על הרג אישתו. הספרטנים הונחו להכתיר עליהם שני מלכים והאתונאים ביקשו הכוונה כיצד לנצח את הפרסים (תשובת הפיתיה היתה שחומת עץ תגן עליהם, תשובה עליה התווכחו רבות עד שהחליטו לפרש אותה כשורת ספינות קרב בים, ואכן כך ניצחו את הפרסים).
אולי הנבואה הידועה ביותר של הפיתיה ניתנה דווקא ללא יווני – קרויסוס מלך לוד. קרויסוס רצה לדעת אם לצאת למלחמה נגד המלך הפרסי כורש השני והתשובה שקיבל מהפיתיה היא שאם יעשה זאת הוא ישמיד אימפריה גדולה. קרויסוס מעודד מהתשובה יצא למלחמה נגד הפרסים בשנת 546 לפנה"ס. כשהובס נוכח לדעת שטעה והאימפריה שנפלה היא שלו עצמו.
גם אלכסנדר מוקדון הגיע אל הפיתיה. הוא רצה את אישורה לפני שיצא לכבוש את העולם. אבל פלוטרכוס מספר שהגיע לדלפי דווקא באחד מהימים בהם לא ניתנו נבואות והפיתיה סירבה לתת לו את השירות. אבל אלכסנדר לא התרגש מסירובה של הכוהנת והחל לגרור אותה בכוח אל המקדש, עד שקראה: "אתה בלתי מנוצח, צעיר!". רק אז אלכסנדר עזב את הפיתיה כי זו הנבואה שהוא חיפוש.
הסוף של האורקל
השפעתו של האורקל מדלפי פחתה בהדרגה עם הזמן. בסוף המאה הרביעית לספירה הקיסר הביזנטי תאודוסיוס הראשון סגר רשמית את מקדש דלפי ופעילות האורקל שנתפסו כפולחן פגאני. וזה היה סופו של המקום שהשפיע במשך מאות שנים על האמונות וההחלטות של אין ספור אנשים ומדינות בעת העתיקה.
משחקי מילים
שמה הקדום של דלפי היה פיתו (Pytho). על פי המיתוס באותם זמנים פעל במתחם אורקל של אלת האדמה גאיה ומי ששמר על המקום היה הנחש המיתולוגי פיתון. אפולו הגיע לדלפי, הרג את פיתון וכך קיבל את הכינוי אפולו הפיתי ואת המשרה של אל הנבואה. ולכן גם כוהנת אפולו נקראה פיתיה.
המילה אורקל מקורה מלטינית, מהפועל orare – לדבר. אורקל הוא ביטוי מודרני (יחסית.. מאה 15) שבא לתאר מתחמי דת שכאלו ולא היה כלל בשימוש בעת העתיקה.
האדים שגרמו לפיתיה הזיות – אמת או מיתוס?
הביוגרף וההיסטוריון פלוטרכוס שימש ככוהן במקדש אפולו בדלפי במאה ה-1 לספירה ותיעד את תהליך קבלת האורקל. לפי פלוטרכוס הפיתיה שאפה אדים בעלי ריח מתוק כמו בושם שיצאו בצורת גז או בשילוב מי מעיינות מסדקים בסלעים שמתחת לחדר. פלוטרכוס ציין שבימיו פליטת הגזים באדיטון הייתה חלשה יותר מתקופות קדומות יותר. הוא שיער שהחומר שייצר את הגז בסלעים אזל או שרעידת אדמה גדולה שהתרחשה דרומית לדלפי בשנת 373 לפנה"ס שיבשה את זרימת הגז על ידי סגירת סגירת הפתחים בסלע.
כשנחפר מקדש אפולו לראשונה במאה התשע-עשרה לא נמצאו עדויות לסדקים או פליטת גזים, ולכן חשבו שאולי סיפור האדים המשכרים מקורו במיתוס. אבל בשנות ה-80 של המאה ה20 החלה סדרת בדיקות חדשה וקבוצת חוקרים מצאה שבר גיאולוגי שלא היה ידוע קודם שעבר ישירות תחת מקדש אפולו, וגם מעיין עתיק ממש על אותו קו שבר. החוקרים כעת משערים שפעילות של לוחות טקטוניים גרמה לשחרור גזים מהשבר באדמה. בשנת 2001 מצאו במי המעיין הסמוך למקדש מתאן ועקבות של אתילן שהוא גז בעל ריח מתוק שמשפיע על מערכת העצבים המרכזית. מסקנות המחקר היו שבניגוד לדעה שהיתה נפוצה עד אז, פליטת גזים משכרים באתר האורקל בדלפי לא הייתה מיתוס. שילוב של מאפיינים כמו סוג האבן ועליית מי תהום גרמו להעלאת גזי פחמימנים – אתאן, מתאן ואתילן, אל פני הקרקע. המחקר הראה שההשפעות של שאיפת אתילן תואמות את מה שמתואר במקורות העתיקים.
דלפי, עיירה קטנה למרגלות הר פרנסוס במרכז יוון, שימשה כמרכז דתי מרכזי בעת העתיקה. המקום היה מקודש לאל אפולו, אל הנבואה, והתקיים שם האורקל החשוב ביותר של יוון העתיקה. במרכז המתחם, בתוך חדר קטן במקדש של אפולו, ישבה הפיתיה, הכוהנת של אפולו, והעבירה למאמינים את נבואותיו של האל בצורה של מילים סתומות וחידות.
מה זה בדיוק אורקל?
אורקל הוא כינוי למרכז דתי, מקדש בו היה אפשר לבוא ולהתייעץ עם האלים, לבקש מהם נבואות לעתיד ולהעלות שאלות הרות גורל.
אורקל הוא גם נביא או כוהן, האיש שמשמש כמתווך בין בני התמותה לאלים ומעביר להם את תשובותיהם.
ולבסוף אורקל נקראות גם הנבואות עצמן שנמסרות על ידי הנביא או הכוהן.
היו כמה אורקלים בעולם היווני אבל האורקל של דלפי במתחם המקודש של אפולו היה החשוב ביותר ביוון העתיקה.
האורקל של דלפי
דלפי (כתיב נכון – דלפוי Δελφοι) היתה מיושבת עוד באלף השני לפנה"ס, אבל פעילות האורקל במקום החלה כנראה במאה ה-8 לפנה"ס ונמשכה יותר מ-1000 שנים ברצף, מעבר לתקופת יוון אל תוך האימפריה הרומית ועד עליית הנצרות. במשך מאות שנים היו מגיעים לדלפי עולי רגל מכל ערי המדינה של יוון, וגם מהממלכות השכנות, כדי לבקש עצות ונבואות בנושאים אישיים, קהילתיים או פוליטיים.
למה דווקא דלפי התפתחה למרכז הפאן-הלני (של כל היוונים) הקדוש והחשוב ביותר? ראשית, לפי המיתוס היוונים האמינו שדלפי נמצאת במרכז העולם. הסיפור מתאר כיצד זאוס שלח שני נשרים משני קצוות העולם, והם נפגשו מעל דלפי. זאוס זרק אבן במקום המפגש וקבע אותו כטבור העולם. האבן הזו נקראה האומפלוס (Omphalos = טבור ביוונית עתיקה), אותה אבן שריאה נתנה לקרונוס לבלוע במקומו של זאוס כאשר נולד. שנית, דלפי היתה ממוקמת על דרך מסחר ראשית, עברו דרכה עוברי אורח רבים והדרכים אליה היו קלות למעבר. ושלישית, דלפי לא היתה שייכת לשום פוליס גדולה ומשפיעה כמו אתונה או ספרטה, אלא היתה בשטחה של פוקיס, ארץ קטנה במרכז יוון, כך שהיא נתפסה כמקום בעל ניאטרליות פוליטית.
באמצע מאה 6 לפנה"ס, כאשר דלפי הפכה ליותר חשובה ובעיקר יותר ויותר עשירה, ניהול המקום הועבר מאנשי פוקיס לגוף שנקרא האמפיקטיוניה של דלפי, מועצה שהורכבה מנציגים מ-12 שבטים יוונים. האמפיקטיוניה כללה מספר מוסדות ושלטה בכל פעילות המתחם המקודש, כולל המשחקים הפיתיים, תחרויות אתלטיות שנחגגו בדלפי אחת לארבע שנים, במחזוריות עם המשחקים האולימפיים.
אבל עיקר תהילתה של דלפי הגיע מהאורקל – הפיתיה.
מי היתה הפיתיה?
פיתיה (Pythia) היתה כוהנת של האל אפולו שכיהנה כאורקל בדלפי. פיתיה לא היה שמה של אישה ספציפית אלא שם התפקיד אותו מילאה. היא נבחרה בדרך כלל מהכוהנות של מקדש אפולו שכולן היו ילידות דלפי. המינוי לתפקיד הפיתיה היה לכל החיים ורק כשהכוהנת הקודמת הלכה לעולמה, מינו חדשה. הפיתיה היתה צריכה להיות טהורה וההערכה היא שבתחילה היו ממונות כוהנות צעירות ובתולות, אולם בשלב כלשהוא החלו לבחור דווקא נשים מבוגרות מעל גיל 50. תפקיד הפיתיה היה בעל השפעה עצומה על חיי אנשים, ויותר מזה, על מהלכים פוליטיים ומדיניים, ולכן הכוהנת חיה במתחם, במנותק ממשפחתה.
היו רק 9 ימים בשנה בהם ניתנו ייעוץ ונבואות – אחת לחודש, מלבד במשך שלושת חודשי החורף. הגישה המצומצמת אל האורקל בוודאי תרמה להעלאת היוקרה שלו ובימי הנבואה השתרכו תורים ארוכים בדרך למתחם המקודש. בתקופות שיא הפופולריות של האורקל בדלפי תפקדו בו זמנית שלוש פיתיות במקום.
איך התקיים תהליך הנבואה?
ביום קבלת הנבואות הפיתיה היתה מטהרת בטבילה במי המעיין במתחם ושותה מים ממעיין נוסף ויושבת בחדרה בתוך מקדש אפולו, חדר קטן בעל רצפה מונמכת שנקרא אדיטון שבתוכו או בכניסה אליו הונחה אבן האומפלוס. שם היתה הפיתיה ממתינה למבקשי הנבואה.
גם מבקש הנבואה היה צריך להיטהר במי המעיין לפני הכניסה למקדש. קבלת נבואה מהפיתיה ניתנה חינם לכל דורש, אבל קודם נדרשו בכל זאת כמה מתנות קטנות: עוגות קדושות, העלאת קורבנות וכמובן, איך לא תרומה כספית. (מי שמבקר בדלפי לא יכול שלא להתרשם משורת בתי האוצר לכל אורך הדרך עד למקדש המרכזי). רק אז המבקש הורשה להיכנס אל הפיתיה ולשאול את שאלתו. הפיתיה ישבה בחדר על גבי טריפוד, מעין חצובה או כיסא בעל שלוש רגליים. החדר היה מתמלא באדים משכרים שהגיעו מסדקים מעומק האדמה. הפיתיה שאפה את האדים ונכנסה לסוג של טראנס או מצב הזייתי וכך העבירה את תשובת האל במשפטים מעומעמים שהיו מנוסחים כחידות במשקל הקסמטר. יתכן שהפיתיה רק מלמלה הברות וקולות מקוטעים וכוהני המקדש הם אלו שפירשו את דברי הכוהנת והעבירו אותם הלאה, אך זו השערה בלבד.
נבואות שנאמרו מהפיתיה
הפיתיה נחשבה כאומרת דברו של אפולו, הצינור דרכו האל העביר את חוכמתו האלוהית אל בני האדם. שום החלטה לא היתה מתקבלת ללא אישורה או הכוונתה של הפיתיה: האם כדאי לצאת למסע, מה לשתול בשדה, מי ינצח במלחמה, האם לחתום על הסכם שלום, מדוע קרה אסון כזה או אחר ואיך לפייס את האלים.
נבואותיה של הפיתיה לקחו חלק מרכזי באין ספור מיתוסים ואירועים היסטוריים ונבואותיה, במיתוס לפחות, תמיד התגשמו. אדיפוס ננטש הרחק ממשפחתו בגלל נבואה של הפיתיה שכשיגדל יהרוג את אביו ויתחתן עם אמו, והרקלס ביצע את 12 המטלות כי הפיתיה אמרה שרק כך יכפר על הרג אישתו. הספרטנים הונחו להכתיר עליהם שני מלכים והאתונאים ביקשו הכוונה כיצד לנצח את הפרסים (תשובת הפיתיה היתה שחומת עץ תגן עליהם, תשובה עליה התווכחו רבות עד שהחליטו לפרש אותה כשורת ספינות קרב בים, ואכן כך ניצחו את הפרסים).
אולי הנבואה הידועה ביותר של הפיתיה ניתנה דווקא ללא יווני – קרויסוס מלך לוד. קרויסוס רצה לדעת אם לצאת למלחמה נגד המלך הפרסי כורש השני והתשובה שקיבל מהפיתיה היא שאם יעשה זאת הוא ישמיד אימפריה גדולה. קרויסוס מעודד מהתשובה יצא למלחמה נגד הפרסים בשנת 546 לפנה"ס. כשהובס נוכח לדעת שטעה והאימפריה שנפלה היא שלו עצמו.
גם אלכסנדר מוקדון הגיע אל הפיתיה. הוא רצה את אישורה לפני שיצא לכבוש את העולם. אבל פלוטרכוס מספר שהגיע לדלפי דווקא באחד מהימים בהם לא ניתנו נבואות והפיתיה סירבה לתת לו את השירות. אבל אלכסנדר לא התרגש מסירובה של הכוהנת והחל לגרור אותה בכוח אל המקדש, עד שקראה: "אתה בלתי מנוצח, צעיר!". רק אז אלכסנדר עזב את הפיתיה כי זו הנבואה שהוא חיפוש.
הסוף של האורקל
השפעתו של האורקל מדלפי פחתה בהדרגה עם הזמן. בסוף המאה הרביעית לספירה הקיסר הביזנטי תאודוסיוס הראשון סגר רשמית את מקדש דלפי ופעילות האורקל שנתפסו כפולחן פגאני. וזה היה סופו של המקום שהשפיע במשך מאות שנים על האמונות וההחלטות של אין ספור אנשים ומדינות בעת העתיקה.
משחקי מילים
שמה הקדום של דלפי היה פיתו (Pytho). על פי המיתוס באותם זמנים פעל במתחם אורקל של אלת האדמה גאיה ומי ששמר על המקום היה הנחש המיתולוגי פיתון. אפולו הגיע לדלפי, הרג את פיתון וכך קיבל את הכינוי אפולו הפיתי ואת המשרה של אל הנבואה. ולכן גם כוהנת אפולו נקראה פיתיה.
המילה אורקל מקורה מלטינית, מהפועל orare – לדבר. אורקל הוא ביטוי מודרני (יחסית.. מאה 15) שבא לתאר מתחמי דת שכאלו ולא היה כלל בשימוש בעת העתיקה.
האדים שגרמו לפיתיה הזיות – אמת או מיתוס?
הביוגרף וההיסטוריון פלוטרכוס שימש ככוהן במקדש אפולו בדלפי במאה ה-1 לספירה ותיעד את תהליך קבלת האורקל. לפי פלוטרכוס הפיתיה שאפה אדים בעלי ריח מתוק כמו בושם שיצאו בצורת גז או בשילוב מי מעיינות מסדקים בסלעים שמתחת לחדר. פלוטרכוס ציין שבימיו פליטת הגזים באדיטון הייתה חלשה יותר מתקופות קדומות יותר. הוא שיער שהחומר שייצר את הגז בסלעים אזל או שרעידת אדמה גדולה שהתרחשה דרומית לדלפי בשנת 373 לפנה"ס שיבשה את זרימת הגז על ידי סגירת סגירת הפתחים בסלע.
כשנחפר מקדש אפולו לראשונה במאה התשע-עשרה לא נמצאו עדויות לסדקים או פליטת גזים, ולכן חשבו שאולי סיפור האדים המשכרים מקורו במיתוס. אבל בשנות ה-80 של המאה ה20 החלה סדרת בדיקות חדשה וקבוצת חוקרים מצאה שבר גיאולוגי שלא היה ידוע קודם שעבר ישירות תחת מקדש אפולו, וגם מעיין עתיק ממש על אותו קו שבר. החוקרים כעת משערים שפעילות של לוחות טקטוניים גרמה לשחרור גזים מהשבר באדמה. בשנת 2001 מצאו במי המעיין הסמוך למקדש מתאן ועקבות של אתילן שהוא גז בעל ריח מתוק שמשפיע על מערכת העצבים המרכזית. מסקנות המחקר היו שבניגוד לדעה שהיתה נפוצה עד אז, פליטת גזים משכרים באתר האורקל בדלפי לא הייתה מיתוס. שילוב של מאפיינים כמו סוג האבן ועליית מי תהום גרמו להעלאת גזי פחמימנים – אתאן, מתאן ואתילן, אל פני הקרקע. המחקר הראה שההשפעות של שאיפת אתילן תואמות את מה שמתואר במקורות העתיקים.
וזה קישור למאמר המלא על המחקר
מתעניינים בתרבות יוון העתיקה? רוצים לדעת כשיוצא פוסט חדש?
רשמו את כתובת האימייל שלכם כאן למטה 👇
פוסטים אחרונים