בזמנים קדומים ערי המדינה היווניות נשלטו על ידי מלכים מקומיים. עם הזמן המלכים הללו פינו את מקומם לצורות שלטון אחרות כמו טירניה או דמוקרטיה. רק בספרטה (ובמקדוניה) המלוכה נותרה על כנה כמו בזמנים הקדומים, ולא עם מלך אחד אלא שניים.
1814, מוזיאון הלובר, Jacques-Louis David, Public domain
מקור המלוכה הכפולה
הסיבה ההיסטורית לתופעה הייחודית של שלטון שני מלכים בספרטה לא ידועה. השערה אפשרית היא שבעבר הרחוק היו שני שבטים או שתי קבוצות או שושלות שהתיישבו במקום והחליטו לכרות ברית של שלטון משותף. ההערכה היא שמוסד המלוכה הכפולה היה קיים כבר במאה השמינית לפנה"ס, עוד לפני תקופת ליקורגוס, המחוקק האגדי שקבע את אורח החיים הספרטני.
המיתוס דווקא מספק הסבר לנו מפורט:
למלך הספרטני אריסטודמוס נולדו שני בנים תאומים וזמן לא רב אחר כך מת. הספרטנים רצו להמליך תחתיו את היורש אבל אימם של התאומים, ששמה היה ארגיה, סירבה לומר מי מהשניים הוא הבכור. הספרטנים הלכו להתייעץ עם הפיתיה, הכוהנת של אפולו בדלפי, שקבעה שצריך להמליך את שני האחים בו זמנית אבל להעניק כבוד יתר לבכור שבהם. חזרה לנקודת ההתחלה. איך ידעו מי הבכור? התייעצו שוב, הפעם עם איש ממסניה שהציע לספרטנים לעקוב אחרי הסדר בו ארגיה רוחצת ומאכילה את התאומים, הראשון מבינהם הוא הבכור, אמר. וכך עשו. הספרטנים המליכו את שני הבנים ורק את הראשון גידלו על חשבון המדינה. הם קראו לו אוריסתנס (Eurysthenes) ולאחיו פרוקלס (Procles). לפי הרודוטוס השניים לא ממש חיבבו אחד את השני למרות שהיו אחים, והתחושות הללו חלחלו מטה לדורות הבאים.
לאוריסתנס נולד אגיס, ולאחיו פרוקלס נולד אוריפון והם שהעניקו את שמם לשתי שושלות המלוכה בספרטה: השושלת האגידית (Agiad) והשושלת האוריפונטידית (Eurypontid).
לאורך מרבית ההיסטוריה של ספרטה כפוליס עצמאית נשמר עקרון המלכים הכפולים, ומלבד יוצא דופן אחד, הם תמיד היו צאצאים של שני הענפים המשפחתיים: האגידים והאוריפונטידים. אם מלך מת והותיר אחריו יורש קטין, או לא יכול היה לתפקד מסיבה אחרת, מונה יורש עצר אחר מאותה משפחה. ההפרדה בין שתי המשפחות נשמרה בהקפדה ונאסרו נישואים בין שני הענפים.
מה היו תפקידי המלכים של ספרטה?
כמאמר הביטוי "כולם שווים אבל יש שווים יותר" המלכים הספרטנים היו חלק מה homoioi – קבוצת האזרחים, השווים, של ספרטה, אבל גם נבדלו מהם בכך שהם היו אזרחי ספרטה היחידים שלא חלה עליהם חובה להיות חלק ממערכת החינוך הספרטנית – האגוגה. המלכים עצמם היו שווים זה לזה מבחינת זכויות וחובות, למרות שמלכי השושלת האוריפונטידית נחשבו לבעלי מעמד גבוה יותר, כצאצאים של התאום הבכור.
התפקיד העיקרי של המלכים היה לעמוד בראש הצבא. כאשר הספרטנים יצאו למסעות מלחמה, המלכים שימשו כמפקדים עליונים, כל אחד עם צבא משלו. למה זה טוב? כי כך יש חלוקה של סמכות צבאית בין שני מפקדים, מה שמבטיח שלא יהיה ריכוז של כוח בידי שליט אחד שיכול היה לנצל זאת לרעה. יתרון נוסף הוא היציבות השלטונית. כשמלך אחד יצא לקרב, השני המשיך לשלוט בעיר. כשלאונידס הראשון, מהשושלת הארגידית, יצא לקרב המפורסם בתרמופילאי (הסרט 300), המלך לאוטיכידאס השני מהשושלת האוריפונטידית, נשאר בספרטה.
כאשר לא עסקו במסעות צבאיים, המלכים היו ממונים על כל הטקסים הדתיים הציבוריים בספרטה. המלכים הספרטנים נחשבו לאלוהיים. אריסטודמוס, אביהם של המלכים התאומים הראשונים, היה דור חמישי להרקלס, שהיה בנו של זאוס. לכן המלכים הספרטנים נקראו הרקלידים, הצאצאים של הרקלס שכבשו את הפלופונסוס. אפשר לשער שהקשר המשפחתי האלוהי היה בעל משמעות עצומה עבור הספרטנים. בית המלוכה שלהם קיבל לגיטימציה לשלטון מ- לא אחר מאשר זאוס. ומכיוון שבנוסף פיצול שילטון לשני מלכים קיבל את אישורה של הפיתיה שהעבירה את דבריו של האל אפולו, אנשי ספרטה יכלו להרגיש בטוחים כשהם נהנים מברכתם והגנתם של האלים.
במסגרת תפקידם בפולחן הדתי, המלכים היו אחראיים על הקרבת הקורבנות. הם כמובן קיבלו מנות אוכל כפולות בכל הסעודות הציבוריות. שניהם שימשו ככוהנים של זאוס אביהם הקדמון. בנוסף הם גם שימשו כשופטים במשפטי ירושה ועמדו בראש מועצת הזקנים שהם היו חלק ממנה. על מוסדות השלטון בספרטה תראו סיכום קצר במסגרת נפרדת בעמוד.
הלקדימוניים שהיו בימים ההם החליטו לפי החוק להמליך משני הילדים את הבכור. אולם לא ידעו כלל במי משניהם לבחור, כי היו שווים ודומים אחד לשני. ויען לא יכלו לדעת, או אולי גם לפני זה, שאלו את האם. היא אמרה, שגם היא אינה מבדילה ביניהם. אומרים, שהיא אמנם ידעה היטב, ואמרה זאת בחפצה ששניהם יהיו מלכים.
הרודוטוס, היסטוריות 6.52, תרגום אלכסנדר שור, פרויקט בן יהודה
משחקי מילים
שלטון שני מלכים כמו שהיה בספרטה נקרא דיארכיה (Dyarchia) די = שניים, ארכון = שליט. לעומת מונרכיה, מונו + ארכון, כלומר שליט יחיד.
מוסדות השלטון בספרטה בקצרה
בניגוד למה שמקובל לחשוב בהקשר של משטר מלוכני, המלכים ספרטה לא היו שליטים כל יכולים ותפקידם הצטמצם בעיקר לפיקוד הצבא וניהול טקסים דתיים. הגוף השלטוני העיקרי היה בתחילה מועצת הזקנים (Gerousia) שהורכבה מ-28 גברים מעל גיל שישים, שנבחרו לכל החיים. שני המלכים היו חלק ממועצת הזקנים. המועצה היתה אחראית על ניהול ענייני המדינה וחבריה החליטו אילו החלטות יעלו בפני אסיפת העם. אסיפת העם כללה את אזרחי ספרטה שהם אלו שבחרו את חברי מועצת הזקנים וגם הצביעו אם לאשר או לדחות החלטות שהתקבלו במועצה. מעט מאוחר יותר נוצר מוסד שלטוני חדש – האפורים (Ephors). האפורים היו חמישה פקידים ממשלתיים שנבחרו על ידי אסיפת האזרחים לשנה אחת ושימשו בפועל כשליטים כל יכולים בפוליס. הם פיקחו על המלכים, על מועצת הזקנים, על כספי המדינה ועל ניהול משפטים פליליים.
צורת שלטון בספרטה היתה סוג של אוליגרכיה (שלטון של קבוצה), אבל בפועל כללה קצת מכל דבר – גם מלוכה, גם אוליגרכיה וגם קמצוץ של דמוקרטיה. שיטת ממשל זו קסמה לרבים באתונה הדמוקרטית שראו בצורת השלטון הספרטני את האיזון המושלם.
מתעניינים בתרבות יוון העתיקה? רוצים לדעת כשיוצא פוסט חדש?
רשמו את כתובת האימייל שלכם כאן למטה 👇
