* מאמר זה מתבסס על עבודה אקדמית ומעט שונה בצורה ותוכן משאר הפוסטים באתר
ב 1857 נמצא בקירות תחנת קמח בחורבות העיר העתיקה של גורטין שבכרתים, סלע חקוק בכתובת. הסלע נמכר ללובר שבפריס שם עורר עניין רב בקרב החוקרים בגלל צורת האותיות הארכאית של הכתובת. 20 שנה לאחר מכן, הצליחו החוקרים לזהות כי מדובר בכתובת שעוסקת באימוץ ילדים. כעבור שנה נמצאה אבן נוספת בבית ליד תחנת הקמח עם כיתוב שעוסק בחוקי ירושה. בעקבות זאת הגיעה משלחת חפירות למקום שחשפה כתובת חרוטה באבן בסדר גודל מונומנטלי על גבי קיר מעוקל. הכתובת תוארכה למחצית ראשונה של מאה 5 לפנה"ס והכילה מקבץ גדול של חוקים שעוסקים רובם בענייני רכוש, משפחה וירושה. היא קיבלה את הכינוי The Great Code ולעיתים Queen of all inscriptions בגלל גודלה.
הכתובת כפי שנמצאה ונחקרה במאה ה-19
כתובת החוקים בגורטין נמצאה על קירות אודיאון רומי שמתוארך למאה ראשונה לפנה"ס, אך במקור השתייכו האבנים למבנה מוקדם יותר, והכתובת עיטרה קירות של בניין ציבורי שעמד באגורה של גורטין במחצית ראשונה של מאה 5 לפנה"ס. האבנים מוספרו, על סמך צורת הסימונים, בתקופה הרומית, כאשר העבירו את האבנים לאודיאון לשימוש משני, והמספור סייע בתכנון מיקום האבנים בבניין החדש. כיום משתמשים במספורים אלו לזיהוי הטורים והשורות של גושי האבן עליהם חרוטה הכתובת.
הכתובת מורכבת משניים עשר טורי טקסט, כל טור מתפרס על פני ארבע שכבות אבן. סך כל גובה הכתובת הוא 1.7 מטרים ואורכה קרוב לעשרה מטרים. כל טור, מלבד האחרון, מכיל בין 53-56 שורות. סך כל הכתובת מכילה 621 שורות. על סמך חיתוך האותיות בשורה התחתונה, משערים שהייתה שכבת אבן נוספת, חמישית, שלא שרדה.
הכתובת רשומה ביוונית-דורית, שהייתה השפה הרשמית של השכבה השלטת, באלפבית ארכאי שמכיל 18 אותיות. צורת הכתיבה מכונה boustrophedon – כתיבה רציפה, שורה אחת מימין ושמאל וזו שאחריה משמאל לימין, אופייני לכתובות מהעולם העתיק ואף נמצאו כתובות נוספות בכרתים עם צורת כתיבה זו. כל הכתובת נקראת מימין לשמאל (טור I הוא הימני ביותר וטור XII השמאלי ביותר) . על פי צורך החריטה משערים שהכתובת נחקקה על ידי אדם אחד, מלבד החלק האחרון שיתכן שנחקק ע"י אדם אחר. לא נמצאה אף עדות על המחוקק או מחוקקים שעומדים מאחורי הכתובת או מי האדם שחרט אותה.
כתיבת הכתובת עצמה מתוארכת על ידי רוב החוקרים לטווח של השנים 480-460 לפנה"ס, על סמך מטבעות שנמצאו במקום וצורת האותיות . אבל תיארוך חיבור החוקים עצמם קשה יותר. ההשערה היא שהללו נמסרו בע"פ במשך דורות עד שהועלו על הכתב, ולכן הם למעשה משקפים ערכי חברה שמרנים. כמו כן מופיע בקוד עצמו המשפט "כפי שנכתב קודם" מה שמחזק את הרעיון כי מדובר בעדות לשימוש מוקדם יותר של הקוד מאשר התאריך בפועל בו הוא נכתב.
הכתובת מתחילה במילה "אלים", תוספת מקובלת בחוקים הציבוריים בכרתים. לאחר הפתיחה נפרסים על פני 12 טורי הכתובת רשימה ארוכה של רגולציות שנוגעות בעיקר לחיי החברה והמשפחה של האנשים החיים בעיר, תוך התייחסות ספציפית למעמדם החברתי, עם ציון צורת התנהגות נדרשת או עונש שמוגדרים פי המצב והסטטוס.
כתובת החוקים בגורטין היא ייחודית בגודלה ובכמות הרגולציות החברתיות שהיא מכילה תחת קוד אחד. אך עצם קיומה ככתובת חוק על גבי מבנה ציבורי לא היה יוצא דופן. למעשה לכרתים יצא שם בתקופה הארכאית כמקור לחוכמה והחוק הכרתי היה ידוע עוד מתקופות קדומות. כבר במיתולוגיה הוזכרה גורטין כמקום בו זאוס חטף ופיתה את אירופה, ומזיווג זה נולד מינוס, המלך האגדי של כרתים שחוקק את החוקים באי. סופרים מהתקופה הקלאסית, כגון אריסטו ואפלטון וגם כותבים מאוחרים יותר כמו פלוטרכוס , סיפרו על גדולי המחוקקים של העולם היווני, שהגיעו לכרתים ולמדו שם את מלאכת החוק . גם אם אלו מיתוסים מאוחרים בלבד, הרי שסיפורים אלו נשענו על מסורות שהיו קיימות בעת העתיקה בהן שמה של כרתים הלך לפניה כמקום הולדתו של החוק. ומסורות אלו לא נשארות על הנייר בלבד. ממצאים ארכיאולוגים מעידים שהחוק הכתוב אכן קיבל משקל של ממש בכרתים הארכאית.
כתובות שונות החלו להופיע בכל רחבי יוון החל מסוף המאה ה8 לפנה"ס, עם חדירת הכתב מהמזרח, ובמהלך המאה ה 7 וה 6 לפנה"ס, הכתב הפך נפוץ יותר ויותר. כתובות הופיעו על גבי כדים, מצבות קבר, הקדשות על לוחיות חרס וברונזה ועוד. כתובות חוק הופיעו מתחילת מאה 7 לפנה"ס, תחילה בקולוניות המערביות של יוון, קרי סיציליה ודרום איטליה, כנראה מתוך צורך ליצור אחדות חקיקה בין הקולוניות לערי היבשת שיישבו אותן והיו בעלות מערכות משפט שונות. משם התפשט הנוהג לאזורים אחרים ביוון. כתובות חוק רבות לא שרדו, אך אנחנו יודעים עליהן מציטוטים של כותבים מאוחרים יותר (דוגמאות ידועות הן חוקי דרקון וחוקי סולון). בתחילת התקופה הארכאית המצב בכרתים לא היה שונה משאר יוון והופיעו בה כתובות חוק לצד כתובות פרטיות. אבל אם באתונה לדוגמא, כמות הופעות הכתב מכל הסוגים הולכת וגדלה ככל שהזמן מתקדם, בכרתים כמות הכתובות הפרטיות פוחתת. מה שנמצא, ובכמויות רבות, אלו מקטעים של חוק או כתובות בעלות אופי משפטי, בעיקר על אבן, אך לעיתים גם על ברונזה. מה שיוצא דופן, אם כך, הוא לא שנמצאו כתובות חוק בכרתים של התקופה הארכאית, אלא שיש מיעוט, מספר כמעט זניח, של כתובות שהן לא כתובות חוק. אין כתובות פרטיות של אנשים, הגרפיטי נדיר ואם נמצאו כתובות על חרסים וכדים, הן כולן מוקדמות, מתוארכות למאה 7 לפנה"ס .
בפועל עד תחילת המאה החמישית נעלמו לחלוטין כתובות בעלות אופי פרטי מהממצאים, ונותרו רק כתובות חוק. כמובן שתמיד ניתן לטעון כי פריטים אלו היו קיימים אך הם טרם נחשפו או שנחקקו על חומרים שלא היו עמידים בשחיקה של הזמן, אבל הכמות הרבה של כתובות חוק שאכן נמצאו לעומת מקומות אחרים ביוון, והעדרן המוחלט של כתובות פרטיות, מגמדת את משקלם של טיעונים כגון אלו. גם אם קיימות כתובות בעלות אופי פרטי שטרם נמצאו או שלא שרדו, הרי שיחס הכמותי אומר דרשני.
בכרתים של מאות 5-7 לפנה"ס נמצאה כמות כתובות חוק רבה יותר מכל רחבי יוון גם יחד, רובן נמצאו בעיר גורטין ( 48 חוקים כתובים מגורטין ו 29 משאר כרתים). רוב כתובות החוק שנמצאו היו במצב פרגמנטי, כלומר הכילו מספר מילים או מספר משפטים בודדים ובכך כתובת גורטין היא ייחודית. החוקים נמצאו בטווח גיאוגרפי מאוד מצומצם במרכז האי. לא ידוע מדוע, יתכן שהיו חוקים כתובים בשאר האזורים, אבל הם לא שרדו כי נרשמו על חומרים לא עמידים, או שנוכל לשער כי היה דגש מיוחד על חקיקת חוקים כתובים במרכז כרתים מקום מושבן של ערים גדולות וחשובות כמו קנוסוס וגורטין. החוקים דנו בעניינים הקשורים למשפחה, הנהגה ונושאים שהשפיעו על הצדדים הציבוריים של הפוליס, כלומר נושאים שעלולים היו ליצור חוסר שקט ציבורי ופוליטי בקרב חברי הקהילה. החוקים היו מאוד ספציפיים, ברורים, עם קנסות כספיים ומדרגים ברורים של ענישה לפי טיב הפשע.
כתובת החוק העתיקה ביותר ששרדה בעולם היווני נמצאה בעיר Dreros שבכרתים, גם כן ממרכז כרתים, לא הרחק מגורטין, ותוארכה למחצית מאה 7 לפנה"ס. הכתובת, אשר דנה ברגולציות הקשורות לתפקיד הקוסמוס, נכתבה בסגנון boustrophedon, נחרטה באבן הונחה על קירותיו של מקדש אפולו במרכז העיר והתחילה במילה "אלים". ניתן למצוא נקודות דימיון רבות בין כתובת Dreros לכתובות חוק אחרות ברחבי כרתים, לרבות כתובת גורטין. למשל, הפתיחה במילה אלים, התצוגה בצורת boustraphedon או החריטה על קירות של מבנה ציבורי. מעצם קיומן של כתובות חוקים על קירות של מבנים ציבוריים ניתן להניח כי חקיקה של חוקים ציבוריים אלו בוצעה כהנחיה של שלטונות הפוליס. כלומר אנו עדים לרמה גבוהה למדי של אירגון מדיני, לקיומם של מוסדות פוליטיים וחברתיים מפותחים בעלי הגדרות מדוייקות של אחריות וסמכות. הופעתם של חוקים אלו במקומות ציבוריים, לעיתים קרובות, כמו ב Dreros, על קירות של המקדש המרכזי בעיר בוודאי גם נקשרת לקריאה לאלים בתחילתם של חוקים רבים, כסמל לכך שחוקים אלו מקבלים הגנה אלוהית לכן אין להפר אותם, הם נצחיים, והם קיבלו את ברכתם של האלים. בכך הופכים החוקים לאלמותיים .
הופעת החוקים על גבי מבנים ציבוריים מעלה מייד את השאלה כמה ואילו אנשים ידעו לקרוא את הכתובות הללו, אך אין לכך תשובה מוכחת. על פי Whitley אחוז משוער של יודעי הקרוא וכתוב באתונה בתקופה הקלאסית עמד על כ 10% . יתכן שעצם העלמותן המוחלטת של כתובות פרטיות בעלות אופי לא פורמלי על סף מאה 5 לפנה"ס בכרתים מרמז לנו שמדובר על חברה שאיבדה את הידע בקרוא וכתוב, חברה אוראלית בה היכולת לקרוא הייתה מוגבלת רק לשכבת עלית מצומצמת ולאנשי האדמיניסטרציה. בנוסף, לטענתו, אין שום הוכחה לקיומה של ביקורת ציבורית שמאפשרת שינויים או שיפורים בחוק. לכן מסקנתו שבדומה לחוקי חמורבי או חוקים אחרים בחברות מזרחיות קדומות, החוקים הציבוריים בכרתים לא היו מיועדים לאנשים הפשוטים, ומטרת כתיבתם הייתה סימבולית יותר מאשר פרקרטית. וספציפית לגבי כתובת גורטין שהיא מונומנטלית בגודלה, יתכן שהצגתה באה כאמצעי להפגנת המלכותיות של החוק מול האנשים שרובם לא ידעו לקרוא אותה. לפאר את חוקי העיר ולהציגה כנצחית ובלתי ניתנת לשינוי – קבועה ומעל כל אפשרות לביקורתיות, עומדת מעל הבעיות היומיומיות של התושב הממוצע בגורטין.
איני בטוחה שאוכל להסכים באופן מלא בנקודה זו. בניגוד לארצות המזרח, בכרתים לא היה שליט עליון שחוקיו מתקבלים מלמעלה ללא עורערין כחוקים אלוהיים, אלא קבוצת מחוקקים, מתוכם נבחרו שופטים בבחירות שהתחלפו ברוטציה, והחוקים נדרשו פעמים לאשרור של אסיפת העם. חלק מהחוקים נחקקו כאמצעי מאבק בין המשפחות האריסטוקרטיות ותומכיהן לאלו שהחזיקו בעמדת כוח פוליטית (דוגמא שהוזכרה כאן למעלה היא חוקי Dreros שהגבילו זמן כהונה של קוסמוי). תימוכין לכך אנחנו מוצאים אצל אריסטו שמספר כי "יש לבעלי הכוח מנהג קבוע לפצל את העם ואת מקורביהם, ליצור אנרכיה ולהסתכסך ולהלחם אלו באלו" , ולעיתים הם אף "מדיחים את הקוסמוי". לכן אולי כדאי לקבל קביעות כמו "חוקים אלמותיים" או "העיר הנצחית" בערבון מוגבל. יתכן שכאן נעוצה גם הסיבה לכמות הרבה של חקיקה פומבית. חברה שהייתה במאבקי כוח תמידיים בין הקבוצות השליטות בוודאי נזקקה למערכת חוקים ברורה ומוסכמת לצורך שמירה על האיזון הפנימי.
ההיסטוריון Papakonstantin מסכים עם Whitley שיתכן שכתובות החוק הציבוריות כוונו בראש בראשונה אל השכבה השלטת, שגם ידעה לקרוא את הכתוב, מתוך מטרה להציג באופן פומבי אידיאולוגיה אריסטוקרטית, אך טוען שאין זה מבטל את האפשרות להיכרות של שכבות נמוכות יותר עם לשון החוק. לטענתו חשוב להתייחס לעצם הצגת רוב החוקים על קירות של המקדש או המבנה המרכזי בעיר, כך שנוצרה חשיפה ויזואלית לחוק ולמילה הכתובה, והטמעה מחשבתית של חשיבות החוק בקרב כל תושבי העיר, גם אם הרבה מהאנשים לא יכלו לקרוא אותם בפועל . ההצגה הציבורית של החוקים לא היתה כתלות מול כמות קוראי הקרוא וכתוב בחברה. בחברות קטנות כמו כרתים, הוא אומר, היתה היכרות קרובה של הניהול הפוליטי והממסדי של העיר גם דרך מפגשים לא פורמליים שבע"פ. נוכל לשער שאנשים הכירו את החוק דרך רכילויות, אסיפות עם, השתתפות במשפטים ציבוריים באגורה (על פי חוקי גורטין, לדוגמא, אימוץ נכנס לתוקף רק לאחר הצהרה על האימוץ מול כלל האזרחים באגורה Col X 33-37) והשתתפות במפגשים בבתי הגברים , ה systtia, בהם השתתפו אזרחים עמידים ובעלי השפעה. כלומר ההיכרות עם תוכן החוקים ונהלים ציבוריים הועבר בע"פ, והידע בקריאה בפועל היה שולי לצורך הכרות עם החוק הכתוב . הוכחה לטיעון זה ניתן אולי למצוא בתהליך המשפטי עצמו. ידוע על פי הכתובות השונות כי הקוסמוס שימש כשופט, ולצידו שירת מזכיר, אך לא מוזכרים באף אחד מהחוקים מושבעים או צדדים נוספים שהשתתפו בהליך המשפטי, מלבד העדים. מכאן שאולי הצדדים עמדו זה מול זה במהלך המשפט ואם אכן כך קרה, בוודאי היה נדרש להם ידע מסויים בחוקים גם ללא ידיעת קרוא וכתוב .
אך גם אם היה לאנשים הפשוטים ידע בחוק, עדיין אין ויכוח על כך כי האריסטוקרטים הם ששלטו בחקיקה, בכוח הפוליטי ובאדמיניסטרציה של הצדק. "כולם חברים באסיפה אולם אין להם כח מלבד אישור בהצבעה על פתרונות שכבר הוחלטו ע" הזקנים והקוסמוי" . מלבד חוקים שנחקקו על רקע של יריבות פוליטית פנימית, מה שמאפיין את החוקים הציבוריים הוא עיסוק מוגבר במעמד חברתי, וזכויות של אנשים או קבוצות אנשים על פי מעמדם. כתובת גורטין היא דוגמא מובהקת משום שהיא כוללת את כמות החוקים הרבה ביותר מבין הכתובות שנמצאו. דוגמאות נוספות הן כתובת מוקדמת יותר מגורטין שעוסקת במעמד עבד בורח, או כתובת מהעיר ליטוס, שמציינת שאנשי העיר מקבלים על עצמם סעיפים בחוק שקשורים למחסה של זרים וזכויותיהם. ההוכחה הכי ברורה לחשיבות המעמד היא במדרג העונשים הכספיים. אם נתייחס להצגה הפומבית של החוקים מזווית זו, הרי שיש כאן ניסיון לגבש קווים ברורים של נורמות חברתיות שקשורות לחיים הפרטיים בהקשר ישיר למעמד של התושבים, סוג של שליטה נוקשה בחיים ובפעילות של אנשים על פי מעמדם החברתי.
נוכל לסכם כי החוקים הכתובים בכרתים הארכאית היו מעין מסמכים פומביים שמטרתם הראשונית הייתה לפתור בעיות וקונפליקטים וליצור מערכת ערכים מוסדרת וקודי התנהגות חברתיים, אך בעצם כתיבתם והצגתם בפומבי, הכרתים הפכו אותם מדבר מוחשי פונקציונלי ויומיומי לקונספט, לרעיון שנשמר במשך דורות רבים.
תודה, מאוד מעניין