תשע המוזות

במשך תשעה לילות הגיע זאוס למיטתה של מנמוסינה Mnemosyne אלת הזיכרון, ושכב איתה. כעבור שנה ועם התחלפות העונות, ילדה מנמוסינה תשע בנות בעלות נפש חופשיה ולב שכולו שירה. כך מתאר הסיודוס בסוף המאה השמינית לפנה"ס את הולדת תשע המוזות, נימפות ההשראה ואלות המוסיקה, האמנות והמדעים.
המוזות שכנו על הר האולימפוס, למרגלותיו נולדו. הן בילו את מרבית הזמן באולימפוס כשהן מנעימות בשירתן לאלים. קיימות מספר גרסאות לגבי מספרן ושמותיהן, אבל לרוב הן היו תשע אחיות. האל אפולו, אל המוסיקה, היה בן לוויתן העיקרי. ככל הנראה מקור המיתוס שלהן בנימפות הקשורות למקורות מים, מעיינות ובארות, שהיו מקודשים להן. למרות שלעיתים משויכים לחלקן ילדים, הן נחשבו לנימפות בתולות.
המוזות נחשבו כמי שמעוררות השראה, יצירתיות וחוכמה וחיבורים רבים נפתחו בפניה לעזרת המוזות. עד היום השתרש הביטוי "מוזה" לאדם שנותן השראה לאמן.
הרומאים אימצו את המוזות למיתולוגיה שלהם ובמאה הראשונה לפנה"ס קיבלה כל אחת מהן תחום אחריות משלה.

המוזות באמנות

המוזות היו פופולריות מאוד ביצירות אומנות, גם בעת העתיקה וגם בתקופות הרנסנס והבארוק. באמנות יוון העתיקה הן הופיעו כקבוצה ולא כדמויות בודדות, כשהן נושאות כלי נגינה. מהתקופה הרומית, כאשר ניתן לכל אחת תחום אחריות משלה, המוזות הופיעו עם המאפיינים הייחודים להן, כמו כלי נגינה, מגילות או מסיכות תיאטרון. באמנות, כמו במיתוס, הן תוארו פעמים רבות בחברתו של האל אפולו.

דרך המילים

המילה מוזיאון מקורה במילה יוונית museion (μουσείον), מקום מקודש למוזות ובהשאלה מקום ללימודי מוסיקה ושירה . במאה ה 4 לפנה"ס בנה תלמי ה-I מוזיאון סמוך לספרייה הגדולה באלכסנדריה ומבנה זה העניק את שמו לכל המוזיאונים בעולם.

המילה מוסיקה גם כן מקורה מיוונית עתיקה (μουσῐκή) ופירושה אמנות של המוזות, בעיקר שירה ופרוזה.

בואו ובמוזות נתחילה, אשר בשירתן תשמחנה לב אביהן האל זאוס, הלב הכביר, באולימפוס, הנה בתואם קולן ההווה ואשר יאתיה, גם העבר תספרנה, קולן הערב מכל יגע משפתותיהן יקלח..
הסיודוס, תיאוגוניה 40-36, שירת הסיודוס, עורך שלמה שפאן, מוסד ביאליק, ירושלים, 1956

קאליופה (Calliope)

מוזה של: שירה אפית.
מאפיינים: לוח וכלי כתיבה.

קליאו (Clio)

מוזה של: היסטוריה.
מאפיינים: לרוב יושבת, עם מגילת נייר או תיבת ספרים.

אראטו (Erato)

מוזה של: שירת האהבה.
מאפיינים: לרוב עם לירה.

אוטרפה (Euterpe)

מוזה של: השירה הלירית.
מאפיינים: חליל.

מלפומנה (Melpomene)

מוזה של: הטרגדיה.
מאפיינים: מסיכת תיאטרון טראגית.

פוליהימניה (Polyhymnia)

מוזה של: שירת תהילה לאלים.
מאפיינים: לרוב ללא מאפיינים, במצב מדידטיבי.

טרפסיכורה (Terpsichore)

מוזה של: שירי וריקודי מקהלה.
מאפיינים: לירה ומפרט.

תאליה (Thalia)

מוזה של: הקומדיה והשירה האידילית.
מאפיינים: מסיכת תיאטרון קומית, מקל רועים או עלי גפן.

אורניה (Urania)

מוזה של: האסטרונומיה.
מאפיינים: מצביעה על גלובוס, לעיתים עם מחוגה.

יוון למטייל

פחות משעתיים נסיעה צפונית מערבית מאתונה לכיוון דלפי נמצא ההר המיוער הליקון שנקרא הר המוזות משום שכאן אהבו המוזות לטייל והמקום היה מקודש להן. סמוך להר משתרע עמק המוזות (קישור למפת גוגל), בו הוקם במאה השלישית לפנה"ס מתחם מקודש למוזות ונערך לכבודן פסטיבל שנתי. בעמק נותרו שרידים של מקדש המוזות המרובע הקטן.