הפרתנון. אשליה של שלמות

הפרתנון נבנה באמצע המאה החמישית לפנה"ס, שיא התקופה הקלאסית, כמבנה המרכזי באקרופוליס של אתונה. הוא הוקדש לאלה אתנה, פטרונית הפוליס, ושימש כמקדש ובית אוצר. האדריכלים היו Ictinus ו-Callicrates. המפקח – הפסל המהולל פידיאס.

השם פרתנון (Parthenon, Παρθενών) פירושו חדר הנערה. הוא מגיע מהשם פרתנוס (parthénos), נערה צעירה או בתולה, אחת מכינוייה של האלה אתנה שהיתה אלה בתולה שלא לומר א-מינית.

אין קווים ישרים בפרתנון?!

אם עמדתם אין פעם למרגלות בניין גבוה, במבט מעלה נראה כאילו הוא נוטה קדימה לכיוונכם. אבל אם התבוננתם מתפלאים לרגלי הפרתנון, המבנה העצום שמוקף כולו בעמודים ובנוי משיש לבן בוהק (לא, לא בצד של הפיגומים..) הוא נראה לעין עומד ישר ואלגנטי. מה שמסתתר מאחורי החזות הזקופה הם תיקונים אופטיים רבים שנעשו בו כדי שיראה כזה. למה הכוונה?

עמודים מעוקלים

46 עמודים דוריים מקיפים את הפרתנון, גובהם 10.43 מטר והם מחורצים לאורכם בקווים אנכיים. העמודים נראים ישרים אבל למעשה הם בעלי בליטה, קימור החוצה, ומנקודת מבט של למטה כלפי מעלה זה יוצר את האשליה של עמודים ישרים וזקופים. הבליטה הזו נקראת entasis.

מרווחים לא שווים

כל המרווחים בין העמודים הם זהים מלבד העמודים בפינות, שם המרווח קטן יותר. כך נוצרה אשליה של פרספקטיבה אופקית על החזיתות. כיווץ האלמנטים הפינתיים חוזר על עצמו גם בריבועים של העיטורים העליונים (מטופות).

עמודים נוטים

כל העמודים נוטים פנימה וכך נוצרת האשליה של פרספקטיבה לגובה הבניין. גם כל שאר האלמנטים האנכיים של המקדש, כולל הקירות הפנימיים, נוטים פנימה לגובה.

רצפה קמורה

כל האלמנטים האופקיים במבנה, רצפת המקדש (stylobate), משטח המדרגות, האפריז העליון, כולם בעלי קימור כלפי מעלה מה שנותן אשליה שהפרתנון חסר משקל ומתרומם מהקרקע.